אבסולוטיזם פוליטי

אבסולוטיזם פוליטי (גם "מונרכיה אבסולוטית") הוא צורת שלטון בה כל סמכויות המדינה נתונות תחת שלטונו של אדם אחד באופן מוחלט (מהמילה הלטינית Absolvere או Absolutus שמשמעותה למחול או לפטור, כלומר השליט פטור מלציית להוראות החוק או יש למחול לשליט אם הוא עובר על החוק), והוא אינו חולק את השלטון עם אף גורם אחר (כמו אצולה או כנסייה).

משטרים אוטוקרטיים שיש בהם שליט אחד הם דוגמה לאבסולוטיזם פוליטי. בשלטון זה אין הכרה בריבונות העם - השלטון מהגדרתו אינו דמוקרטי או שוויוני. דוגמה לאוטוקרטיה היא ספרד תחת שלטונו של הגנרל פרנסיסקו פרנקו בין שנות ה-30 לשנות ה-70 במאה ה-20. בימינו אוטוקרטיה משמשת מושג נרדף לדיקטטורה, אף-על-פי שהיא מציינת כל סוג של שלטון יחיד, כולל מונרכיה (מלוכה).

מונרכיות (גם "ממלכות") בהן למונרך עדיין יש בכוח אבסולוטי בימינו כוללות את ברוניי, אסוואטיני, עומאן, ערב הסעודית, קטר וקריית הוותיקן.

פילוסופיה

תומאס הובס, אחד מהפילוסופים הדוגלים בשיטה זו, האמין, כחלק מהפילוסופיה שלו על אודות "חוק הטבע", כי שליטים אבסולוטיים מופיעים בכפוף לדחפים היסודיים ביותר של האדם. לפי טענתו, לא ייתכן סדר חברתי ללא ויתור על הכוח לידיו של אדם יחיד שיפעל לריסון אלימות ומגמות אנטי-חברתיות של אנשים. יש לציין, שהובס לא טען כי הכוח השולט יהיה האל, אלא אדם בעל סמכויות שיוצא מן המדינה והוא אחראי לביטחון האישי של כל פרט. אותה התאגדות של מדינה שבה מוותר היחיד על חלק מזכויותיו על מנת שכל היחידים יוכלו לחיות בשלום, נקראת, על פי הובס, "לווייתן".

בעיני אלה המאמינים כי השליט האבסולוטי נבחר בידי אלוהים, בגידה במונרך כמוה כבגידה באל. לפיכך, השלטון נחשב אבסולוטי, בכך שהשליט לא יכול להתחלף.