אברהם בן הרמב"ם

רבי אברהם בן הרמב"ם
Cairo Genizah Fragment.jpg
קטע ממכתב המתייחס אל רבי אברהם מתחילת המאה ה-13 מהגניזה הקהירית, שבו הוא מכונה "מורנו ורבנו, אדוננו נגידנו, עטרת ראשנו, מנהיג דורנו, הודנו והדרינו...דגל הרבנים, יחיד הדור"
לידה1186
כ"ח בסיון ד'תתקמ"ו
פוסטאט, הסולטנות האיובית
פטירה1237 (בגיל 51 בערך)
י"ח בכסלו ד'תתקצ"ח
מדינההסולטנות האיובית הסולטנות האיובית
השתייכותרבני ספרד, ראשונים
תחומי עיסוקתנ"ך, תלמוד, הלכה, הגות, פילוסופיה, רפואה
תפקידים נוספיםרופא, נגיד יהודי מצרים
רבותיואביו הרמב"ם
חיבוריופירוש לתורה, פירוש לתלמוד, "המספיק לעובדי ה'", 'תשובות רבינו אברהם בן הרמב"ם לר' דניאל הבבלי' הנקראים שו"ת "ברכת אברהם", ושו"ת "מעשה נסים", "מעשה של ירושלמי", 'מאמר על דרשות חז"ל', "מלחמות ה'", הוספות לפירוש המשנה ולגיליונות הש"ס של אביו
צאצאיםדוד הנגיד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי אברהם בן הרמב"ם (הראב"ם, כונה גם "החסיד" ו"הנגיד"; כ"ח בסיון ד'תתקמ"ו, 1186 - י"ח בכסלו ד'תתקצ"ח, 1237) היה הפרשן הגדול הראשון של תורת אביו הרמב"ם, איש הלכה, פרשן מקרא מקורי על דרך הפשט, פילוסוף והוגה דעות, רופא ומנהל בית החולים הכללי בקהיר, נגיד יהודי מצרים למשך כשלושים שנה, ומנהיג הזרם היהודי-סופי המכונה במחקר זרם חסידי מצרים.