אונס (הלכה)

  • איסור ענישת אנוס
    (מקורות עיקריים)
    מקרא ספר דברים, פרק כ"ב, פסוק כ"ו
    משנה תורה הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם, פרק כ', הלכות ב'-ג'
    ספרי מניין המצוות ספר המצוות, לאו רצ"ד
    ספר החינוך, מצווה תקנ"ו
    לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית oojs ui icon info big.svg

    בהלכה, אונס הוא עשיית מעשה איסור או אי-עשיית מעשה מצווה עקב תנאי כפייה, כך שניטלה מהאדם בחירתו החופשית.

    בנוגע למקרים בהם אדם עבר עבירה בעל-כורחו, נפסק להלכה כי "אונס רחמנא פטריה"[1], וכל מקרה של עבירה שנעברה באונס - פטור העובר לחלוטין. מקור הפטוֹר המוחלט מעונש לכל העבירות שנעברו באונס, נלמד מפרשת נערה שנאנסה בספר דברים: "ומת האיש אשר שכב עמה לבדו. ולנערה לא תעשה דבר אין לנערה חטא מות, כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה. כי בשדה מצאה, צעקה הנערה המאורשה ואין מושיע לה." (ספר דברים, פרק כ"ב, פסוקים כ"ד-כ"ה.)

    החלק השני במקרי האונס אליו מתייחסת ההלכה - מקרים בהם לא קוימה מצווה (כגון מצוות תפילין) כתוצאה מאונס, הם אמנם לא נחשבים לעבירה (אף על פי שהמצווה לא קוימה), אך מאידך אין זה נחשב למצווה. במקרים מסוימים ההלכה מתגמשת על מנת לעזור לאדם לקיים את המצווה למרות שלכאורה עבר זמנה[2].

  • נאנס בדבר שיוצר דין הלכתי
  • אונס בדיני ממונות
  • סיכום דיני אנוס
  • שעת השמד
  • לקריאה נוספת
  • קישורים חיצוניים
  • הערות שוליים

איסור ענישת אנוס
(מקורות עיקריים)
מקרא ספר דברים, פרק כ"ב, פסוק כ"ו
משנה תורה הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם, פרק כ', הלכות ב'-ג'
ספרי מניין המצוות ספר המצוות, לאו רצ"ד
ספר החינוך, מצווה תקנ"ו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בהלכה, אונס הוא עשיית מעשה איסור או אי-עשיית מעשה מצווה עקב תנאי כפייה, כך שניטלה מהאדם בחירתו החופשית.

בנוגע למקרים בהם אדם עבר עבירה בעל-כורחו, נפסק להלכה כי "אונס רחמנא פטריה"[1], וכל מקרה של עבירה שנעברה באונס - פטור העובר לחלוטין. מקור הפטוֹר המוחלט מעונש לכל העבירות שנעברו באונס, נלמד מפרשת נערה שנאנסה בספר דברים: "ומת האיש אשר שכב עמה לבדו. ולנערה לא תעשה דבר אין לנערה חטא מות, כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה. כי בשדה מצאה, צעקה הנערה המאורשה ואין מושיע לה." (ספר דברים, פרק כ"ב, פסוקים כ"ד-כ"ה.)

החלק השני במקרי האונס אליו מתייחסת ההלכה - מקרים בהם לא קוימה מצווה (כגון מצוות תפילין) כתוצאה מאונס, הם אמנם לא נחשבים לעבירה (אף על פי שהמצווה לא קוימה), אך מאידך אין זה נחשב למצווה. במקרים מסוימים ההלכה מתגמשת על מנת לעזור לאדם לקיים את המצווה למרות שלכאורה עבר זמנה[2].