אייזק ניוטון

Disambig RTL.svg המונח "ניוטון" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ניוטון (פירושונים).
אייזק ניוטון
Isaac Newton
GodfreyKneller-IsaacNewton-1689.jpg
אייזק ניוטון, 1689
לידה4 בינואר 1643
לינקולנשייר, ממלכת אנגליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה31 במרץ 1727 (בגיל 84)
קנזינגטון, ממלכת בריטניה הגדולה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעיפיזיקה, מתמטיקה
ארצות מגוריםאנגליה
מקום קבורהמנזר וסטמינסטר עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודיםבית הספר קינגס שבגרנתהם, טריניטי קולג', טריניטי קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורטאייזיק בארו עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדותאוניברסיטת קיימברידג' עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והנצחהיחידת מידה למדידת כוח – ניוטון נקראת על שמו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
חתימתו של ניוטון

סר אייזק ניוטוןאנגלית: Sir Isaac Newton;‏ 25 בדצמבר 164220 במרץ 1727[1]) היה פיזיקאי ומתמטיקאי אנגלי, אשר נחשב לאחד המדענים הגדולים והמשפיעים ביותר בכל הזמנים.

חיבורו "עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע", שפורסם ב-1687, כלל תיאור של מחקריו הפיזיקליים, כגון: קינמטיקה ושלושת חוקי התנועה וכוח הכבידה, והניח את הבסיס למכניקה הקלאסית, אשר שלטה בראייה המדעית של הפיזיקה בעולם במשך כשלוש מאות שנים, ויצרה את הבסיס להנדסה המודרנית.

ניוטון טען שתנועת עצמים על פני כדור הארץ ותנועת גופים שמימיים פועלים לפי חוקי טבע אחידים, והמודל המתמטי שהציג לתנועת גופים שמימיים התבסס על חוקי קפלר ותצפיות נוספות. ניוטון הקיש את חוקי קפלר מניסוחו לכוח הכבידה, ונעזר באותם עקרונות כדי להסביר איכותית וכמותית את מסלוליהם של שביטים, את מחזור הגאות והשפל, ותופעות אחרות. בכך הסיר ניוטון את הספקות האחרונים בתקפותו של המודל ההליוצנטרי של מערכת השמש, וקבלת תורתו מהווה נדבך אחרון במהפכה הקופרניקאית. תחזיתו שצורת כדור הארץ היא כשל ספרואיד פחוס אומתה מאוחר יותר, ושכנעה את כל מדעני היבשת בעליונותה של השיטה המדעית של ניוטון על כל השיטות שקדמו לה. קביעתו של ניוטון שהיקום כולו כפוף לעקרונות מתמטיים אחידים, מדויקים והרמוניים, הייתה בעלת השפעה מכרעת על הפילוסופיה של המדע, על ההגות בכלל ועל הבנת היקום.

באופטיקה המציא ובנה את הטלסקופ מחזיר האור הראשון, פיתח תאוריה חדשה של הצבע המבוססת על תצפית מנסרה המפצלת אור לבן לצבעי הספקטרום הנראה, והגה את התאוריה האטומיסטית של האור, לפיה הוא מורכב מזרם של חלקיקים. הוא ניסח את החוק האמפירי של הקירור, חקר את התאוריה המתמטית הראשונה של הקול, והציג את המושג זורם ניוטוני.

במתמטיקה תרם ניוטון תרומה משמעותית לא פחות בפיתוח החשבון האינפיניטסימלי ובשימושיו המתמטיים אף על פי שבספריו דבק בניסוח גאומטרי. כמו כן תרם רבות בענפי מתמטיקה נוספים כמו חקר טורי חזקות, הכללת משפט הבינום לחזקות לא שלמות, פיתוח שיטה לקירוב שורשים של פונקציה, מיון רוב העקומים ממעלה שלישית, הוכחות גאומטריות ועוד.

ניוטון היה בוגר טריניטי קולג' והחזיק בקתדרה למתמטיקה של אוניברסיטת קיימברידג'. הוא היה נוצרי אדוק אך לא קיבל את הדוגמות של הכנסייה האנגליקנית, ובאופן חריג בימים ההם, סירב לקבל הסמכה לכהונה בכנסייה, ככל הנראה מכיוון שדחה את הדוקטרינה של השילוש הקדוש ולמעשה היה נוצרי אריאני. מעבר למחקרו במתמטיקה ובמדעי הטבע, השקיע חלק ניכר מזמנו לחקר כרונולוגיה תנ"כית ואלכימיה, אך מרבית עבודתו בתחומים אלו לא פורסמה בחייו אלא רק זמן רב אחרי מותו. מאוחר בחייו התמנה לנשיא החברה המלכותית, בשנים 17031727. ניוטון גם שירת בשנים אלו את הממשלה הבריטית כשופט וכממונה על המטבעה המלכותית (Master of the Mint) ואף כחבר פרלמנט במסגרת בית הלורדים.