אימפריית מאלי
English: Mali Empire

אימפריית מאלי
אימפריית מאלי בשיא גדולתה אימפריית מאלי בשיא גדולתה
יבשת אפריקה
שפה נפוצה מלינקה, מנדינקה, פולני, בוזו
עיר בירהניאני, בהמשך קנגאבה
משטר מלוכני
שליטים בולטים מנסא מוסא הראשון, מלך מאלי
שטח בעבר
  • 100,000 (1250)
  • 1,294,994 (1312)
  • 1,100,000 (1380)
  • 150,000 (1500) קמ"ר
דת אסלם
מטבע ללא מטבעות, שימוש בזהב במשקל כהילך חוקי

אימפריית מאלי הייתה אימפריה מסחרית שפרחה במערב אפריקה מהמאה ה-13 עד המאה ה-16 לספירה[1]. האימפריה הוקמה על ידי סונדיאטה קייטה (אנ') והתפרסמה בזכות עושרם של שליטיה, במיוחד של מנסא מוסא הראשון, מלך מאלי. זאת הייתה האימפריה הגדולה ביותר במערב אפריקה והיא השפיעה עמוקות על התרבות של מערב אפריקה באמצעות התפשטות השפות שלה, חוקיה ומנהגיה[2].

האימפריה החלה בתור ממלכה שהייתה מורכבת מאנשי הקבוצה האתנית-אפריקאית מנדינקה בחלקו העליון של נהר ניז'ר, סביב העיר ניאני (אנ'). במהלך המאות ה-11 וה-12 היא החלה להתפתח כאימפריה בעקבות דעיכתה של אימפרית גאנה מצפון. במהלך תקופה זו עברו נתיבי הסחר דרומית לסוואנה של אפריקה, מה שהביא להמרצת צמיחתה. סונדיאטה קייטה נחשב כמייסד האימפריה. הוא שלט בין השנים 1230–1260 והרחיב את גבולותיה, שנחשבים לחלקה המערבי של מאלי של ימינו[3]. סונדיאטה קייטה היה נסיך לוחם של שושלת קייטה (אנ'), אשר קראה לשחרור העם המאלי משלטון מלך אימפריית סוסו (אנ'), סומורו קאנטה[4] . לאחר מותו של סונדיאטה קייטה, מלכי מאלי הוזכרו בתואר מאנסה (אנ')[5].

בנו של סונדיאטה קייטה, מאנסה אולי הראשון (Ouali Keita I), הגדיל את הייצור החקלאי של האימפריה וכצעד כלכלי ופוליטי הקים חאג' לעלייה לרגל למכה, שכן האימפריה התבססה על האסלאם עוד מתקופתו של אביו. לאחר שורת ניסיונות לא חוקיים לתפוס את כס המלוכה הפך, בשנת 1298, סאקורה (אנ'), מפקד לשעבר בצבא, לקיסר והיה לאחד משליטי האימפריה החזקים ביותר, אשר הרחיב מאוד את שטחה של מאלי. בזמן שלטונו, ב-1307, עלה למכה. סאקורה נהרג בדרכו חזרה ממכה, וכס המלוכה חזר לצאצאיו של סונדיאטה קייטה. לאחר שלטונם של שלושה קיסרים נוספים הפך, בשנת 1312, מוסא קייטה לקיסר. בין השנים 1324–1326 ביצע מוסא עלייה מפורסמת לרגל. מתנותיו הנדיבות למצרים הממלוכית גרמו לערך הזהב לרדת מאוד, שכן ערכו נפל בקהיר ולא עלה חזרה במשך מספר שנים. בשנת 1337 ירש אותו בנו מאגן הראשון, אשר הודח בשנת 1341 מכסאו על ידי דודו סולימאן (Souleyman Keita)[4] .

לאחר מותו של סולימאן ב-1360, ירש אותו בנו והחלה תקופה של מלחמת אזרחים, שגררה קונפליקטים ומאבקים פוליטיים במאלי. אימפרית מאלי הייתה כבר חלשה עוד בטרם החלה מלחמת האזרחים[4]. החל מ-1507 מדינות שכנות כבשו את השטחים הקיצוניים של מאלי. בין השנים 1542–1545 פלשו כוחות מאימפריית סונגהאי לעיר הבירה ניאני, אך לא הצליחו לכבוש את האימפריה. בשנת 1670 בזזה ושרפה אימפריית באמאנה (אנ') את ניאני. אימפריית מאלי התפוררה במהירות, חדלה מלהתקיים והוחלפה על ידי ממלכות עצמאיות. בני משפחת קייטה נסוגו לעיירה קאנגבדה, שם הפכו למנהיגים[6].

תוכן עניינים