אמין אל-חוסייני

אמין אל-חוסייני
الحاج محمد أمين الحسيني
אמין אל חוסייני
אמין אל חוסייני (1929)
לידה1895
ירושלים, האימפריה העות'מאנית
פטירה4 ביולי 1974 (בגיל 79 בערך)
ביירות, לבנון
מדינהפלשתינה (א"י), האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלהאל-אזהר עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוקפוליטיקאי, מופתי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגההמפלגה הערבית הפלסטינית (לא באופן רשמי)
דתאסלאם סוני
המופתי של ירושלים
1921 – 1937
(כ־16 שנים)
נשיא המועצה המוסלמית העליונה
1922 – 1937
(כ־15 שנים)
יושב ראש הוועד הערבי העליון
1936 – 1937
(כשנה)
שירות צבאי
1914 – 1916
(כשנתיים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מוחמד אמין אל-חוסייניערבית: الحاج محمد أمين الحسيني תעתיק מדויק: אלחאג' מֻחמד אמין אלחֻסֶיני, ידוע כחאג' אמין; 1895[1]4 ביולי 1974) היה מנהיג ערבי-מוסלמי בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל והמנהיג הראשי של ערביי ארץ ישראל לפני הקמת אש"ף. אל-חוסייני השפיע יותר מכל מנהיג אחר על עיצובה של האידאולוגיה השוללת את זכותה של המדינה היהודית להתקיים.[2] הוא נודע באנטישמיות שלו ובהתנגדותו הגורפת לציונות[3] והיה אחראי לפרעות ומתקפות על היישוב היהודי בארץ ישראל ובארצות ערב.

בין השנים 1921–1937 כיהן כמופתי של ירושלים וגם כנשיא המועצה המוסלמית העליונה. עם פרוץ המרד הערבי הגדול ב-1936, כיהן כראש הוועד הערבי העליון. באוקטובר 1937 ברח משלטונות המנדט ועזב את ארץ ישראל. במלחמת העולם השנייה שיתף פעולה עם גרמניה הנאצית והקים בוואפן אס אס[4] יחידות מתנדבים מוסלמים. בשל פעולותיו במלחמת העולם השנייה, הוכרז כפושע מלחמה. לאחר מלחמת העולם השנייה, הנהיג את ערביי ארץ ישראל בזמן מלחמת העצמאות והנכבה.

תוכן עניינים