אנטישמיות ביפן

אנטישמיות ביפן מתייחס להיסטוריה סטראוטיפית וגזענית כנגד היהודים ביפן ומחוצה לה.

עם אוכלוסייה יהודית קטנה ואלמונית יחסית, ביפן לא הייתה אנטישמיות מסורתית. זו חדרה ליפן עם התרחבות האידאולוגיה והתעמולה הלאומנית, אם כי היא השפיעה על מספר מועט של יפנים בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה. במהלך המלחמה, בעלת בריתה של יפן, גרמניה הנאצית, עודדה את יפן לאמץ מדיניות אנטישמית. מכשנסתיימה המלחמה, קבוצות קיצוניות ואידאולוגיות קידמו תאוריות קונספירציה אנטישמיות, אך האנטישמיות לא הפכה לתופעה נפוצה.

פעמים רבות האנטישמיות ביפן נובעת דווקא מהערצה ליהודים. היהודים נתפסים אנשים שמאוד מצליחים בכלכלה ובמדעים, ומושכים את החוטים מאחורי הקלעים בפוליטיקה העולמית. בשל כך הפרוטוקלים של זקני ציון זכו לפרסום ליפן, כ"עדות" להשפעה העולמית של היהודים. דימויים סטראוטיפים כאלה, על אף שנגועים בגזענות, מלווים בהערצה ולא בסלידה[1]. כמו כן התנהגות פילושמית התאפיינה מצד חוגים נוצריים ביפן, שם היה ניסיון להמציא נצרות קדומה והקשר ליהדות התבטא בהיותה מקור הנצרות.