אפלטון
English: Plato

Disambig RTL.svg המונח "אפלטון" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו אפלטון (פירושונים).
אפלטון
Πλάτων
Head Platon Glyptothek Munich 548.jpg
לידה427-8 או 423-4 לפנה"ס
אתונה העתיקה, הליגה האטית-דלית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה347 לפנה"ס
אתונה העתיקה, הליגה האטית-דלית עריכת הנתון בוויקינתונים
זרםפלטוניזם
תחומי ענייןמטאפיזיקה, תורת ההכרה, לוגיקה, אתיקה, פילוסופיה של החינוך, פילוסופיה פוליטית, אסתטיקה, פילוסופיה של המתמטיקה, מטאפילוסופיה
הושפע מסוקרטס, ארכיטאס, דמוקריטוס, פרמנידס, הרקליטוס
השפיע עלאריסטו, וכמעט כל הוגה שקם לאחריו בתרבות המערבית
ארצות מגוריםאתונה העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועותקריטון, אותיפרון, פיידון, Euthydemus, Protagoras, Timaeus, גורגיאס, מנון, אפולוגיה, כארמידס, Clitophon, Cratylus, Critias, Epinomis, Eryxias, First Alcibiades, Hipparchus, Hippias Major, היפיאס (דיאלוג אפלטוני), Ion, לכס, Laws, Lysis, Menexenus, Minos, Parmenides, פיידרוס, המדינה, Philebus, Second Alcibiades, Sisyphus, Sophist, Statesman, המשתה, Theages, Rival Lovers, Theaetetus, Epistles עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אַפְּלָֿטוֹןיוונית: Πλάτων, פּלאטון;[1] 347-427 לפנה"ס) היה פילוסוף יווני, אשר כתביו שימשו אבני יסוד לפילוסופיה המערבית אחריו. תלמידו של סוקרטס, מורו של אריסטו, מחברם של כתבים רבים ומייסד האקדמיה באתונה.

בחייו הקדיש אפלטון את מיטב זמנו להרצאה באקדמיה, אך הוא גם כתב על נושאים פילוסופיים רבים. כיום נותרו לנו כתביו הפילוסופיים-דרמטיים, אשר נשמרו בכתב-ידו ושוחזרו ונערכו במהדורות ותרגומים רבים. רובם המוחלט של כתביו מורכבים מדיאלוגים, אולם מיוחסים לו גם מספר מכתמים ומכתבים. כל הדיאלוגים של אפלטון שרדו, אולם מהדורות מודרניות של יצירותיו מכילות בדרך כלל דיאלוגים אשר האותנטיות שלהם מוטלת בספק על ידי רוב החוקרים (כגון אלקיביאדס או קליטופון), או אף נדחית על ידיהם באופן חד-משמעי (כגון דמודוקוס או אלקיביאדס השני).

דמותו של סוקרטס מופיעה לעיתים קרובות כמשתתף הראשי בדיאלוגים של אפלטון, אך לא תמיד קל להכריע מתי ועד כמה דבריו משקפים את דעותיו של סוקרטס ההיסטורי ומתי הוא משמש לשם הצגת רעיונותיו של אפלטון עצמו. בעיה זו נקראת הבעיה הסוקרטית.