ארטילריה רקטית

משגר רקטות M-270 MLRS בעת ירי
משגרי BM-21 גראד סובייטים
משגר MAR-290 של רקטות "עברי" על תובת טנק שרמן. במשגר זה הרקטות הוצבו על מסילות פשוטות.
רקטת כידון קסום (AccuLAR-160) של תעש מערכות משוגרת מ-LYNX (כותש), משגר רקטות על גבי משאית. זוהי רקטה מתקנת מסלול בעלת דיוק גבוה.
משגרי רקטות קסאם פשוטים ביותר מסוג משגר מסילה חד-קני נייח.

ארטילריה רקטית המכונה גם רקטת קרקע-קרקע (רק"ק) היא ארטילריה המצוידת במשגר רקטות במקום פגזים רגילים. בניגוד לפגז, הרקטה מניעה את עצמה באמצעות מנוע רקטי והמשגר רק מתווה לה את כיוון ההאצה הראשוני. הרקטות נבדלות מטילים בכך שאין להם הנחיה או ניהוג עצמי. את הרקטות ניתן לחמש בראשי קרב שונים כגון חומר נפץ מרסק, רסס ופצצת מצרר.

יתרונה של ארטילריה רקטית על ארטילריה קנית (פגזים) היא הטווח והיכולת למטחים מרוכזים של עשרות רקטות תוך שניות מועטות. את רוב הרקטות ניתן לשגר או ממשגר נייח חד-קני או ממשגר נייד רב-קני. בניגוד לטילים, לרקטות אין הנחיה והן עפות במסלול שהוכתב להם מראש בעת השיגור. הרקטות זולות יחסית לטילים אך פחות מדויקות מהם.

החלוצות בתחום הרקטות הארטילריות היו ברית המועצות שפיתחה את רקטות הקטיושה בזמן מלחמת העולם השנייה וגרמניה שפיתחה את טילי ה-V-1 וה-V-2. אחת מהרקטות הארטילריות הנפוצות ביותר בעולם היא רקטת הגראד שייצרה ברית המועצות. כיום הנשק הרקטי העיקרי של צבאות נאט"ו הוא משגר רקטות M-270 MLRS.

ישראל גם היא פיתחה מספר מערכות רקטיות, חלקן מבוססות על נשק שלל סובייטי, והפעילה אותן בהצלחה במבצע שלום הגליל. רקטות שימשו גם את ארגוני הטרור הערביים כנגד ישראלפת"ח וחזבאללה בלבנון, חמאס והג'יהאד האיסלאמי ברצועת עזה) ועד היום ישראל נתונה לאיום רקטי.