ארכאולוגיה
English: Archaeology

האתר הארכאולוגי מצודת תל ערד. ברקע: העיר התחתית
חפירה ארכאולוגית בעיר דוד בירושלים
חלק ממטמון של 264 מטבעות זהב מימי הרקליוס, הנושאים את דיוקנו. נתגלה בעיר דוד בירושלים בדצמבר 2008[1]

ארכאולוגיהיוונית עתיקה: ἀρχαιολογία, הלחם בסיסים של ἀρχαῖος, ארכיוס - "עתיק" ו-λογία, לוגיה - "תורה") היא התחום המדעי החוקר את עברה של התרבות האנושית על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע חומרי וסביבתי. הנתונים שנאספים הם אדריכלות, כלים וחפצים, כמו גם שרידי אנשים, שרידי בעלי חיים וצמחים, ועוד. מטרתה של הארכאולוגיה היא תיעוד והסבר של מקורות התרבות האנושית והתפתחותה, היסטוריית התרבות, ההתנהגות האנושית והאקולוגיה האנושית.

הארכאולוגיה היא שדה המחקר היחיד שיש לו שיטה ותאוריה עבור איסוף ופירוש של מידע על העבר הפרהיסטורי האנושי, ויכולה גם להרים תרומה משמעותית להבנה של החברות בזמן ההיסטורי. הארכאולוגיה נחשבת לעיתים (בעיקר בצפון אמריקה) כתחום השייך או משיק לאנתרופולוגיה בגלל התמקדותה באדם. תתי-תחומים של האנתרופולוגיה משלימים את ממצאי הארכאולוגיה, בעיקר אנתרופולוגיה תרבותית (שחוקרת את הממדים ההתנהגותיים, סמליים, והחומריים של התרבות), בלשנות (שחוקרת את השפה, כולל המקור של השפה וקבוצות של שפות), ואנתרופולוגיה פיזית (החוקרת את האבולוציה של האדם לפי שרידי האדם עצמו - עצמות, שיניים וכדומה). תחומים אחרים גם משלימים את הארכאולוגיה, כמו פלאונטולוגיה (המחקר של החיים הקדומים), הכוללת פלאוזואולוגיה ופלאובוטניקה, גאוגרפיה, גאולוגיה, היסטוריה, היסטוריה של האמנות, ולימודים קלאסיים.

הארכאולוגיה תוארה כתחום שמגייס את המדעים על מנת להאיר על מדעי הרוח.

במחקר של תרבויות עתיקות פחות, שנצפו ונחקרו על ידי חוקרים מערביים, הארכאולוגיה קשורה לאתנוגרפיה. כך הוא המצב בחלקים גדולים מצפון אמריקה, אוקיאניה, סיביר, ומקומות אחרים. במחקר של תרבויות שהיו בעלות כתב או שהיו להם שכנות כאלה, ההיסטוריה והארכאולוגיה משלימות אחת את השנייה עבור הבנה רחבה יותר של ההקשר התרבותי השלם.

מקום בו מתקיימת חפירה או מחקר שדה ארכאולוגי אחר מכונה אתר ארכאולוגי, והעוסק בארכאולוגיה נקרא ארכאולוג.