אתר מורשת עולמית

  • סמל המורשת העולמית
    סמל המורשת העולמית מעוצב בפרחים בקרלסקרונה, שוודיה
    חלוקה לאזורים
    מקדש אבו סימבל אשר הביא להעלאת רעיון המורשת העולמית
    איי גלאפגוס - האתר הראשון ברשימה
    הפירמידה הגדולה של גיזה
    החומה הגדולה של סין
    קתדרלת קלן
    הגשר הישן במוסטר, בוסניה והרצגובינה
    כנסיית הקדוש ג'ורג', לליבלה, אתיופיה
    הפארק הלאומי ת'ינגווליר, איסלנד
    פיזה
    דוברובניק
    קתדרלת שארטר

    אתר מורשת עולמית הוא אתר שהוכרז על ידי ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו כאתר הראוי לשימור, בזכות חשיבותו המיוחדת למורשת המשותפת לאנושות.

    האספה הכללית של אונסק"ו החלה בתוכנית להגנה על אתרי מורשת עולמית עם ניסוח "האמנה בדבר הגנת המורשת הטבעית והתרבותית העולמית" (convention concerning the protection of world cultural and natural heritage) ביום 16 בנובמבר 1972, ומכוחה הוקמה ועדת המורשת העולמית, האחראית על בחירת אתרים חדשים ופיקוח על ניהולם של האתרים שברשימה. עד כה אישררו 190 מדינות את האמנה.

    האתרים שברשימה יכולים, בכפוף לתנאים מסוימים, לזכות במימון וסיוע כספי מקרן המורשת העולמית, ולהכללתו של אתר ברשימה נודעת גם חשיבות כלכלית ותדמיתית.

    בשנת 2018 כללה רשימה אתרי המורשת העולמית 1,092 אתרים ב-167 מדינות וישויות (כולל קוסובו והרשות הפלסטינית). 845 מהאתרים מוגדרים כאתרי תרבות, 209 כאתרי טבע ויתר 38 האתרים משלבים את שני התחומים.

  • היסטוריה
  • תהליך הצגת המועמדות
  • הקריטריונים לבחירת האתר
  • ועדת המורשת העולמית
  • אתרי המורשת בעולם
  • אתרים הנתונים בסכנה
  • אתרי המורשת בישראל
  • ראו גם
  • קישורים חיצוניים
  • הערות שוליים

סמל המורשת העולמית
סמל המורשת העולמית מעוצב בפרחים בקרלסקרונה, שוודיה
חלוקה לאזורים
מקדש אבו סימבל אשר הביא להעלאת רעיון המורשת העולמית
איי גלאפגוס - האתר הראשון ברשימה
כנסיית הקדוש ג'ורג', לליבלה, אתיופיה

אתר מורשת עולמית הוא אתר שהוכרז על ידי ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו כאתר הראוי לשימור, בזכות חשיבותו המיוחדת למורשת המשותפת לאנושות.

האספה הכללית של אונסק"ו החלה בתוכנית להגנה על אתרי מורשת עולמית עם ניסוח "האמנה בדבר הגנת המורשת הטבעית והתרבותית העולמית" (Convention Concerning the Protection of World Cultural and Natural Heritage) ביום 16 בנובמבר 1972, ומכוחה הוקמה ועדת המורשת העולמית, האחראית על בחירת אתרים חדשים ופיקוח על ניהולם של האתרים שברשימה. עד כה אישררו 190 מדינות את האמנה.

האתרים שברשימה יכולים, בכפוף לתנאים מסוימים, לזכות במימון וסיוע כספי מקרן המורשת העולמית, ולהכללתו של אתר ברשימה נודעת גם חשיבות כלכלית ותדמיתית.

בשנת 2018 כללה רשימה אתרי המורשת העולמית 1,092 אתרים ב-167 מדינות וישויות (כולל קוסובו והרשות הפלסטינית). 845 מהאתרים מוגדרים כאתרי תרבות, 209 כאתרי טבע ויתר 38 האתרים משלבים את שני התחומים.