בינה מלאכותית

  • disambig rtl.svg המונח "אינטליגנציה מלאכותית" מפנה לכאן. לערך העוסק בסרט קולנוע בשם זה, ראו אינטליגנציה מלאכותית (סרט).
    artificialfictionbrain.png

    בינה מלאכותיתאנגלית: אינטליגנציה מלאכותית - artificial intelligence ובראשי התיבות ai) היא ענף של מדעי המחשב העוסק ביכולת לתכנת מחשבים לפעול באופן המציג יכולות שאפיינו עד כה את הבינה האנושית בלבד. הגדרה רחבה יותר לתחום זה ניתנה על ידי מרווין מינסקי: "לגרום למכונה להתנהג בדרך שהייתה נחשבת לאינטליגנטית לו אדם התנהג כך". העוסקים בבינה מלאכותית מבכרים לעיתים הגדרה מצמצמת של מושג זה, כאילו בינה מלאכותית היא "כל מה שאדם יודע לעשות אך עדיין אין אנו יודעים לתכנת אותו". בהתאם להגדרה זו, היכולת לשחק שחמט נחשבה ליכולת שבמסגרת הבינה המלאכותית, עד לשלב שבו הצלחנו לתכנת את המחשב כך שהתחיל לנצח.

    המבחן המקובל ביותר לבינה מלאכותית הוטבע בשנת 1950 על ידי אלן טיורינג, וידוע בשם "מבחן טיורינג": מכונה תחשב לתבונית, אם יינתן לאדם, "הבוחן" היושב בחדר סגור, לנהל שיחה באמצעות ממשק מחשב (console) עם שתי ישויות שנמצאות בחדר השני, כאשר אחת מהן תהיה מכונה והשנייה אנושית, והמשוחח לא יוכל לזהות מי משתי הישויות היא מכונה או אדם מכונה, או־אז המכונה תחשב לתבונית. תחרויות לא רשמיות, המכונות "תחרות טיורינג", נערכות מדי שנה כאשר המשתתפים מנסים להעמיד תוכנות ל"מבחן טיורינג" ואולם, הבוחנים, בדרך כלל פרופסורים מנוסים, מצליחים לזהות בקלות מי משוחח עמם. נכון לשנת 2014, הצליחה תוכנה ב־33% מהמקרים לדמות שיחה ברמה אינטלקטואלית של נער בן 13 שנים. (מעבר מוצלח של מבחן טיורינג הוגדר על ידי טיורינג, כנראה בבדיחות הדעת, כהצלחה של לפחות 30% מהמקרים).

    בינה מלאכותית נחקרת בשתי רמות:

    • בינה מלאכותית דמוית אנוש, שבה המחשב חושב ומסיק מסקנות באופן דומה לזה של המוח האנושי.
    • בינה מלאכותית שאינה דמוית אנוש, שבה המחשב יגיע ליכולות עצמאיות לחשיבה, ללא קשר לדרך שבה המוח האנושי עושה זאת.

    בינה מלאכותית מסווגת לפי ביצועים:

    • בינה מלאכותית חזקה: שבה התוכנה אמורה לבצע חיקוי של פעילות השכל והחשיבה, באופן כללי: פתרון בעיות כללי, וכדומה.
    • בינה מלאכותית חלשה, שבה התוכנה מיועדת לבצע פעילות נבונה בתחום יישום מוגדר: משחק שח־מט, גילוי הוכחות בגאומטריה, מומחיות ספציפית, וכדומה.

    מכיוון שהניסיונות ליצור בינה מלאכותית חזקה נתקלו בקשיים רבים, עיקר ההתפתחות בחקר הבינה המלאכותית, מאז שנות ה־80, הוא בתחום הבינה המלאכותית החלשה.

    שפות תכנות אחדות, ובפרט lisp ו־פרולוג נוצרו ככלים לשימושם של חוקרי הבינה המלאכותית.

  • היסטוריה
  • ביקורת, והתייחסויות לבינה מלאכותית
  • בינה מלאכותית מודרנית
  • מיקרו־עולם
  • ראו גם
  • לקריאה נוספת
  • קישורים חיצוניים
  • הערות שוליים

Disambig RTL.svg המונח "אינטליגנציה מלאכותית" מפנה לכאן. לערך העוסק בסרט קולנוע בשם זה, ראו אינטליגנציה מלאכותית (סרט).
ArtificialFictionBrain.png

בינה מלאכותיתאנגלית: אינטליגנציה מלאכותית - Artificial intelligence ובראשי התיבות AI) היא ענף של מדעי המחשב העוסק ביכולת לתכנת מחשבים לפעול באופן המציג יכולות שאפיינו עד כה את הבינה האנושית בלבד. הגדרה רחבה יותר לתחום זה ניתנה על ידי מרווין מינסקי: "לגרום למכונה להתנהג בדרך שהייתה נחשבת לאינטליגנטית לו אדם התנהג כך". העוסקים בבינה מלאכותית מבכרים לעיתים הגדרה מצמצמת של מושג זה, כאילו בינה מלאכותית היא "כל מה שאדם יודע לעשות אך עדיין אין אנו יודעים לתכנת אותו". בהתאם להגדרה זו, היכולת לשחק שחמט נחשבה ליכולת שבמסגרת הבינה המלאכותית, עד לשלב שבו הצלחנו לתכנת את המחשב כך שהתחיל לנצח.

המבחן המקובל ביותר לבינה מלאכותית הוטבע בשנת 1950 על ידי אלן טיורינג, וידוע בשם "מבחן טיורינג": מכונה תחשב לתבונית, אם יינתן לאדם, "הבוחן" היושב בחדר סגור, לנהל שיחה באמצעות ממשק מחשב (Console) עם שתי ישויות שנמצאות בחדר השני, כאשר אחת מהן תהיה מכונה והשנייה אנושית, והמשוחח לא יוכל לזהות מי משתי הישויות היא מכונה או אדם מכונה, או־אז המכונה תחשב לתבונית. תחרויות לא רשמיות, המכונות "תחרות טיורינג", נערכות מדי שנה כאשר המשתתפים מנסים להעמיד תוכנות ל"מבחן טיורינג" ואולם, הבוחנים, בדרך כלל פרופסורים מנוסים, מצליחים לזהות בקלות מי משוחח עמם. נכון לשנת 2014, הצליחה תוכנה ב־33% מהמקרים לדמות שיחה ברמה אינטלקטואלית של נער בן 13 שנים. (מעבר מוצלח של מבחן טיורינג הוגדר על ידי טיורינג, כנראה בבדיחות הדעת, כהצלחה של לפחות 30% מהמקרים).

בינה מלאכותית נחקרת בשתי רמות:

  • בינה מלאכותית דמוית אנוש, שבה המחשב חושב ומסיק מסקנות באופן דומה לזה של המוח האנושי.
  • בינה מלאכותית שאינה דמוית אנוש, שבה המחשב יגיע ליכולות עצמאיות לחשיבה, ללא קשר לדרך שבה המוח האנושי עושה זאת.

בינה מלאכותית מסווגת לפי ביצועים:

  • בינה מלאכותית חזקה: שבה התוכנה אמורה לבצע חיקוי של פעילות השכל והחשיבה, באופן כללי: פתרון בעיות כללי, וכדומה.
  • בינה מלאכותית חלשה, שבה התוכנה מיועדת לבצע פעילות נבונה בתחום יישום מוגדר: משחק שח־מט, גילוי הוכחות בגאומטריה, מומחיות ספציפית, וכדומה.

מכיוון שהניסיונות ליצור בינה מלאכותית חזקה נתקלו בקשיים רבים, עיקר ההתפתחות בחקר הבינה המלאכותית, מאז שנות ה־80, הוא בתחום הבינה המלאכותית החלשה.

שפות תכנות אחדות, ובפרט LISP ו־פרולוג נוצרו ככלים לשימושם של חוקרי הבינה המלאכותית.