בניטו מוסוליני

בניטו מוסוליני
Benito Amilcare Andrea Mussolini (איטלקית)
בניטו מוסוליני
לידה29 ביולי 1883
כפר פרדאפיו, ממלכת איטליה
נרצח28 באפריל 1945 (בגיל 61)
מצגרה, ממלכת איטליה
מדינהאיטליה
מקום קבורה
  • פרדאפיו (1956)
  • Cimitero Maggiore di Milano (1945) עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלהאוניברסיטת לוזאן עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוקעיתונאי, מורה, פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגההמפלגה הפשיסטית הלאומית
בת זוגרקלה מוסוליני
דוצ'ה איטליה
31 באוקטובר 192228 באפריל 1945
(22 שנים)
ראש ממשלת איטליה ה־40
31 באוקטובר 1922 – 25 ביולי 1943
(20 שנים)
→ לואיג'י פאקטה
פרסים והוקרה
  • מסדר העיט הלבן
  • מסדר האריה הלבן
  • מסדר הדרבן המוזהב
  • Order of Lāčplēsis
  • מסדר קצאל
  • Collar of the Imperial Order of the Red Arrows (1937)
  • מסדר הבשורה הקדושה
  • המסדר הצבאי של איטליה
  • מסדר סנט מוריס ולזרוס
  • אביר הצלב הגדול של מסדר הכתר האיטלקי
  • Colonial Order of the Star of Italy
  • המסדר הריבוני הצבאי של מלטה
  • מסדר האבירות של הקבר הקדוש
  • מסדר העיט הגרמני
  • מסדר האמבט
  • צלב החירות
  • מסדר סקנדרבג
  • Order of the Roman Eagle
  • מסדר הצלב הדרומי
  • המסדר המלכותי של השרפים
  • מסדר הפיל
  • Cross of Vytis
  • Grand Collar of the Military Order of the Tower and Sword
  • השרשרת הגדולה של המסדר העליון של החרצית הביצנית
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לוזאן (1937)
  • הצלב הגדול של מסדר המגדל והחרב
  • מסדר החרצית עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימהBenito Mussolini Signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בניטו אמילקרה אנדראה מוסוליניאיטלקית: Benito Amilcare Andrea Mussolini, להאזנה (מידעעזרה), 29 ביולי 188328 באפריל 1945) היה עריץ איטלקי, ששלט באיטליה בין השנים 19221943. ביטל את השלטון הדמוקרטי באיטליה והחליף אותו בשלטון פשיסטי ורודני. היה ידוע בכינוי הדוצ'ה (באיטלקית: Il Duce', דוכס), אותו בחר כדי להידמות לשליטי ונציה וג'נובה מן העבר. מוסוליני היה אחד ממגבשי האידאולוגיה הפאשיסטית ובין הראשונים להוציאה לפועל. בתחילת דרכו נודע מוסוליני כסוציאליסט, הטיף למהפכה סוציאליסטית ־ קומוניסטית באיטליה. באוקטובר 1914 שינה את עמדתו והפך לתומך נלהב בכניסת איטליה למלחמה לצד מדינות ההסכמה, על רקע זה פרש מן המפלגה הסוציאליסטית והצטרף אל הפשיסטים במילאנו. הפשיזם דגל בערכים של ציות, נאמנות והעלאת ערך המדינה אל מעל לכל ערך אחר. הפשיזם מקדש את המנהיג ורואה בציות למנהיג ערך עליון. ב־1922 מוסוליני ארגן סדרה של הפגנות והתפרעויות ובשיאה צעדו אלפים מתומכיו אל רומא בדרישה למנותו לראש ממשלה, מצעד זה הביא את אמנואלה השלישי למנות את מוסוליני ב־31 באוקטובר לראש הממשלה. מוסוליני סימן לעצמו כמטרה ראשונית במדיניות הפנים ייסוד משטר טוטליטרי, בו הוא עצמו יהיה המנהיג העליון.

בתחילה, היו שראו במוסוליני את האיש שישליט שלטון יציב וחזק על איטליה תוך מניעת השתלטות הקומוניזם על המדינה. זאת בזמן שאיטליה נקלעה למצב של משבר כלכלי וחברתי, לאחר מלחמת העולם הראשונה. עם זאת, שלטון זה פגע בזכויות האדם, נסמך בעיקר על ארגון צבאי למחצה בשם החולצות השחורות שהטיל אימה על מתנגדי המשטר, ניהל מדיניות אימפריאליסטית ותוקפנית והביא על איטליה כיבוש זר, מלחמת אזרחים, הרס וחורבן. על אף שלא היה אנטישמי בתחילת דרכו, קיבל המשטר של מוסוליני חוקי גזע בשנת 1938, ורדף את היהודים שבשטחי איטליה עד כדי הסגרתם לידי הגרמנים לשם השמדתם.

מוסוליני הודח על ידי המועצה הפשיסטית העליונה ב-25 ביולי 1943, לאחר כ-21 שנות שלטון. בחסות הגרמנים, שכבשו את צפון איטליה בעקבות כניעתה לבעלות הברית, הקים מוסוליני ממשלת בובות שכונתה הרפובליקה של סאלו. בשטחי ממשלה זו נוהלה מלחמת אזרחים, ולוחמה פרטיזנית כנגד הכובש הגרמני, מוסוליני ועושי דברו. באפריל 1945 ניסה מוסוליני להימלט לאוסטריה, נתפס על ידי הפרטיזנים, ונורה ליד אגם קומו. גופתו הובלה לתחנת דלק ליד מילאנו, שם התעלל בה ההמון.