בניטו מוסוליני

בניטו מוסוליני
Benito Amilcare Andrea Mussolini (איטלקית)
Mussolini mezzobusto.jpg
לידה29 ביולי 1883
כפר פרדאפיו שבאיטליה
נרצח28 באפריל 1945 (בגיל 61)
מצגרה שבאיטליה
מדינהאיטליה
מקום קבורה
  • פרדאפיו (1956)
  • Cimitero Maggiore di Milano (1945) עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלהאוניברסיטת לוזאן עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוקעיתונאי, מורה, פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגההמפלגה הפשיסטית הלאומית
בת זוגרקלה מוסוליני
דוצ'ה איטליה
31 באוקטובר 192228 באפריל 1945
(22 שנים)
ראש ממשלת איטליה ה־40
31 באוקטובר 192225 ביולי 1943
(20 שנים)
→ לואיג'י פאקטה
פרסים והוקרה
חתימהBenito Mussolini Signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בניטו אמילקרה אנדראה מוסוליניאיטלקית: Benito Amilcare Andrea Mussolini, להאזנה (מידעעזרה), 29 ביולי 188328 באפריל 1945) היה עריץ איטלקי, ששלט באיטליה בין השנים 19221943. ביטל את השלטון הדמוקרטי באיטליה והחליף אותו בשלטון פשיסטי ורודני. היה ידוע בכינוי הדוצ'ה (באיטלקית: Il Duce', דוכס), אותו בחר כדי להידמות לשליטי ונציה וג'נובה מן העבר. מוסוליני היה אחד ממגבשי האידאולוגיה הפאשיסטית ובין הראשונים להוציאה לפועל. בתחילת דרכו נודע מוסוליני כסוציאליסט, הטיף למהפכה סוציאליסטית ־ קומוניסטית באיטליה. באוקטובר 1914 שינה את עמדתו והפך לתומך נלהב בכניסת איטליה למלחמה לצד מדינות ההסכמה, על רקע זה פרש מן המפלגה הסוציאליסטית והצטרף אל הפשיסטים במילאנו. הפשיזם דגל בערכים של ציות, נאמנות והעלאת ערך המדינה אל מעל לכל ערך אחר. הפשיזם מקדש את המנהיג ורואה בציות למנהיג ערך עליון. ב־1922 מוסוליני ארגן סדרה של הפגנות והתפרעויות ובשיאה צעדו אלפים מתומכיו אל רומא בדרישה למנותו לראש ממשלה, מצעד זה הביא את אמנואלה השלישי למנות את מוסוליני ב־31 באוקטובר לראש הממשלה. מוסוליני סימן לעצמו כמטרה ראשונית במדיניות הפנים ייסוד משטר טוטליטרי, בו הוא עצמו יהיה המנהיג העליון.

בתחילה, היו שראו במוסוליני את האיש שישליט שלטון יציב וחזק על איטליה תוך מניעת השתלטות הקומוניזם על המדינה. זאת בזמן שאיטליה נקלעה למצב של משבר כלכלי וחברתי, לאחר מלחמת העולם הראשונה. עם זאת, שלטון זה פגע בזכויות האדם, נסמך בעיקר על ארגון צבאי למחצה בשם החולצות השחורות שהטיל אימה על מתנגדי המשטר, ניהל מדיניות אימפריאליסטית ותוקפנית והביא על איטליה כיבוש זר, מלחמת אזרחים, הרס וחורבן. על אף שלא היה אנטישמי בתחילת דרכו, קיבל המשטר של מוסוליני חוקי גזע בשנת 1938, ורדף את היהודים שבשטחי איטליה עד כדי הסגרתם לידי הגרמנים לשם השמדתם.

מוסוליני הודח על ידי המועצה הפשיסטית העליונה ב-25 ביולי 1943, לאחר כ-21 שנות שלטון. בחסות הגרמנים, שכבשו את צפון איטליה בעקבות כניעתה לבעלות הברית, הקים מוסוליני ממשלת בובות שכונתה הרפובליקה של סאלו. בשטחי ממשלה זו נוהלה מלחמת אזרחים, ולוחמה פרטיזנית כנגד הכובש הגרמני, מוסוליני ועושי דברו. באפריל 1945 ניסה מוסוליני להימלט לאוסטריה, נתפס על ידי הפרטיזנים, ונורה ליד אגם קומו. גופתו הובלה לתחנת דלק ליד מילאנו, שם התעלל בה ההמון.