ברית (מקרא)

  • בְּרִית מקראית הוא הסכם המתועד בתנ"ך, כתב הקודש המרכזי של היהדות ושל הנצרות (על אף שהנוצרים מחשיבים גם את הברית החדשה לקדושה והיהודים לא). המילה מופיעה במקרא 283 פעמים[1]. כל הדתות האברהמיות מאמינות בקדושת הברית המקראית ובהתגשמותה. המילה המקבילה בתרגום השבעים ובברית החדשה ביוונית היא διαθήκη ("דִיאַתֶקֶה")[2].

    הברית יכולה להיות בין אלוהים לבין אדם, בין שני עמים, בין עם לאדם או בין שני אנשים.

    בתאולוגיה ובלימודי המקרא, המילה "ברית" מציינת, עקרונית, כל הסכם שנעשה בין אלוהים לבין בני ישראל ולגרים שלהם במקרא. יסוד האמונה הנוצרית הוא שהברית החדשה היא המשכה והתגשמותה של הברית המקראית עם ישראל.

  • בריתות מותנות ובריתות שאינן מותנות
  • הברית עם נוח
  • הברית עם אברהם
  • הברית עם יצחק
  • הברית עם יעקב
  • ברית משה
  • ברית אהרון
  • ברית דוד
  • הערות שוליים

בְּרִית מקראית הוא הסכם המתועד בתנ"ך, כתב הקודש המרכזי של היהדות ושל הנצרות (על אף שהנוצרים מחשיבים גם את הברית החדשה לקדושה והיהודים לא). המילה מופיעה במקרא 283 פעמים[1]. כל הדתות האברהמיות מאמינות בקדושת הברית המקראית ובהתגשמותה. המילה המקבילה בתרגום השבעים ובברית החדשה ביוונית היא διαθήκη ("דִיאַתֶקֶה")[2].

הברית יכולה להיות בין אלוהים לבין אדם, בין שני עמים, בין עם לאדם או בין שני אנשים.

בתאולוגיה ובלימודי המקרא, המילה "ברית" מציינת, עקרונית, כל הסכם שנעשה בין אלוהים לבין בני ישראל ולגרים שלהם במקרא. יסוד האמונה הנוצרית הוא שהברית החדשה היא המשכה והתגשמותה של הברית המקראית עם ישראל.