גח"ל
English: Gahal

גוש חרות ליברלים (גח"ל)
גח"ל
Gahal-Logo.png
מדינהישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגיםמנחם בגין
תאריך ייסוד25 במאי 1965 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פירוק1973 עריכת הנתון בוויקינתונים
אפיוןאיחוד מפלגות ימין
אידאולוגיותימין עריכת הנתון בוויקינתונים
כנסות5, 6, 7
ממשלות13, 14, 15
אותיותחל
שיא כוחה27 מנדטים בכנסת החמישית (התאחדו
לקראת סוף הכהונה)
שפל כוחה26 מנדטים בכנסת השישית ובכנסת השביעית
נוצרה מתוךתנועת החרות והמפלגה הליברלית
התמזגה לתוךהליכוד
מטהתל־אביב–יפו, ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום במפה הפוליטיתימין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גוש חרות ליברלים או גח"ל, היא סיעה שהוקמה ב-25 במאי 1965 על ידי תנועת החרות והמפלגה הליברלית לקראת הבחירות לכנסת השישית. בשלהי הכנסת החמישית מנתה הסיעה 27 ח"כים, 17 מחרות ו-10 מהליברלים. בבחירות לכנסת הששית זכתה גח"ל ב-26 מנדטים, אך במהלך הקדנציה פרשו ממנה ארבעה ח"כים בראשותו של שמואל תמיר והקימו את המרכז החופשי. בבחירות לכנסת השביעית ב-1969 שוב זכתה ב-26 מנדטים. לקראת הבחירות לכנסת השמינית ב-1973 הפכה גח"ל למרכיב העיקרי של הליכוד, כשנוספו אליה הרשימה הממלכתית, המרכז החופשי ותנועת העבודה למען ארץ ישראל השלמה.

בראש הסיעה עמד מנחם בגין, מנהיג תנועת החרות. שתי המפלגות שהרכיבו את גח"ל המשיכו לשמור על עצמאותן הארגונית.

בשנת 1967, לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, הצטרפה גח"ל לממשלתו של לוי אשכול ובה נתמנו בגין ויוסף ספיר לשרים ללא תיק. הסיעה נשארה גם בממשלתה של גולדה מאיר, אך פרשה ב-4 באוגוסט 1970 בעקבות תוכנית רוג'רס.

נציגי הרשימה בכנסת

ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה

הכנסת החמישית (1961)
27 מנדטים:
חרות: בנימין אבניאל, אריה אלטמן, בנימין ארדיטי, מנחם בגין, יוחנן בדר, אריה בן-אליעזר, אברהם טיאר, חיים כהן-מגורי, נחום לוין, חיים לנדאו, יעקב מרידור, אליהו מרידור, יוסף קרמרמן, אסתר רזיאל-נאור, אליעזר שוסטק, יוסף שופמן, שבתאי שיכמן
המפלגה הליברלית: שניאור זלמן אברמוב, פרץ ברנשטיין, אהרן גולדשטיין, יוסף ספיר, יוסף סרלין, ברוך עוזיאל, שלמה פרלשטיין, צבי צימרמן, יצחק-הנס קלינגהופר, אלימלך-שמעון רימלט


הכנסת השישית (1965)
26 מנדטים:
חרות: בנימין אבניאל, מנחם בגין, יוחנן בדר, אריה בן-אליעזר, אברהם טיאר[1], מנחם ידיד, חיים כהן-מגורי, חיים לנדאו, יעקב מרידור, אליהו מרידור[2], יוסף קרמרמן, אסתר רזיאל-נאור, אליעזר שוסטק[1], יוסף שופמן, שמואל תמיר[1]
המפלגה הליברלית: שניאור זלמן אברמוב, אהרן גולדשטיין, שלמה כהן-צידון[2][3], יוסף ספיר, יוסף סרלין, ברוך עוזיאל, שלמה פרלשטיין, צבי צימרמן, יצחק-הנס קלינגהופר, אלימלך-שמעון רימלט, מרדכי-חיים שטרן, יוסף תמיר

  • לרשימת מועמדים מלאה הכוללת את חברי תנועת החרות ואת חברי המפלגה הליברלית ראו כאן
  • למצע המפלגה ראו כאן

הכנסת השביעית (1969)
26 מנדטים:
חרות: יורם ארידור, מנחם בגין, יוחנן בדר, אריה בן-אליעזר[4], מתתיהו דרובלס[5], בנימין הלוי, מנחם ידיד, דוד לוי, חיים לנדאו, דב מילמן, יעקב נחושתן, חיים קורפו, יוסף קרמרמן, בן-ציון קשת, אסתר רזיאל-נאור, אברהם שכטרמן
המפלגה הליברלית הישראלית: שניאור זלמן אברמוב, שמחה ארליך, אהרן גולדשטיין, אברהם כץ, משה נסים, יוסף ספיר[5], יוסף סרלין, גדעון פת[4], צבי צימרמן, יצחק-הנס קלינגהופר, אלימלך-שמעון רימלט, יוסף תמיר

  • לרשימת מועמדים מלאה בכנסת השביעית ראו כאן
  • למצע המפלגה בכנסת השביעית ראו כאן