גניבת הברכות

  • וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל־אָבִיו: אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ, עָשִׂיתִי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלָי. קוּם־נָא שְׁבָה וְאָכְלָה מִצֵּידִי, בַּעֲבוּר תְּבָרְכַנִּי נַפְשֶׁךָ.
    יצחק מברך את יעקב הלבוש בבגדי עשו, בנוכחותה של רבקה. ציור של גריט ווילמס הורסט ההולנדי משנת 1638.

    סיפור גניבת הברָכות מופיע בסוף פרשת תולדות, פרק כ"ז, בספר בראשית. לעת זקנתו, קורא יצחק לעשו בנו הגדול ומבקש ממנו להכין לו מטעמים מצֵידו על מנת שיוכל לברכו בברכת הבכורה לפני מותו. רבקה שומעת זאת, והיא פועלת במהירות, במגמה שבנה הצעיר המועדף עליה, יעקב, יזכה בברכות. בהוראתה ובהדרכתה מתחזה יעקב לעשו אחיו התאום, ובכך גונב את דעתו של אביו, שמחמת כהות עיניו סבר שבנו עשו עומד לפניו, והוא אכן מברך אותו.[1]

    הסיפור הידוע מצטיין ביסודות ספרותיים-דרמטיים מחד, אך מעורר תהיות פרשניות לגבי המשמעות המוסרית של מעשה המרמה, מאידך.[2]

  • הסיפור כפשוטו
  • פרשנות מסורתית
  • פרשנות מודרנית
  • ההיבט הספרותי
  • ראו גם
  • לקריאה נוספת
  • קישורים חיצוניים
  • הערות שוליים

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל־אָבִיו: אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ, עָשִׂיתִי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלָי. קוּם־נָא שְׁבָה וְאָכְלָה מִצֵּידִי, בַּעֲבוּר תְּבָרְכַנִּי נַפְשֶׁךָ.
יצחק מברך את יעקב הלבוש בבגדי עשו, בנוכחותה של רבקה. ציור של גריט ווילמס הורסט ההולנדי משנת 1638.

סיפור גניבת הברָכות מופיע בסוף פרשת תולדות, פרק כ"ז, בספר בראשית. לעת זקנתו, קורא יצחק לעשו בנו הגדול ומבקש ממנו להכין לו מטעמים מצֵידו על מנת שיוכל לברכו בברכת הבכורה לפני מותו. רבקה שומעת זאת, והיא פועלת במהירות, במגמה שבנה הצעיר המועדף עליה, יעקב, יזכה בברכות. בהוראתה ובהדרכתה מתחזה יעקב לעשו אחיו התאום, ובכך גונב את דעתו של אביו, שמחמת כהות עיניו סבר שבנו עשו עומד לפניו, והוא אכן מברך אותו.[1]

הסיפור הידוע מצטיין ביסודות ספרותיים-דרמטיים מחד, אך מעורר תהיות פרשניות לגבי המשמעות המוסרית של מעשה המרמה, מאידך.[2]