דאיזם
English: Deism

  • דֶאִיזְם הוא השקפה פילוסופית נונתאיסטית, אודות רעיון האלוהות, הדוגלת בקיומה של מציאות מטאפיזית ראשונית-נצחית הקודמת לכל מציאות פיזיקאלית ואשר על פי הדאיסטים, בראה ללא סיבה ברורה לפחות את היקום המוכר במצבו הראשוני, כמתוכנן על ידי חוקים פיזיקאליים וכי החל מהיווצרותו אין אינטראקציה בין מציאות זו לבין יקום זה או שאינטראקציה זו נסתרת ומעטה ביחס להבניות אחרות למושג האלוהות (ובפרט דתיות-תאיסטיות).

    מבחינה אידאולוגית, נהוג לחלק את הדאיזם לקלאסי ומודרני.

    הדאיזם הקלאסי נטה לגישה אינטואיטיבית, כדי לבסס את טענתו לקיומה של מציאות מטאפיזית האחראית, לשיטת האסכולה, לקיום המוכר, בראה אותו בצורתו האופיינית כמערכת טבעית, ושהיא אינה מתערבת בקיום הזה או בגורל האדם באופן המפר את חוקי הפיזיקה (כגון נס גלוי), אך נשאר פתוח לאפשרות של התערבות "נסתרת". הדאיזם המודרני לעומת זאת, מתיימר להתבסס על ראיות, או אישושים לוגיים כביכול, וידע, כבסיס לטענה לקיום מניע ראשון, תוך התפלספות אל מחוץ לגבולות הפרדיגמה הנטורליסטית, בעניין מקורה ואופיה של המציאות, ונקיטת עמדה של חוסר וודאות, ולעיתים אף חוסר משמעות לגבי הטענה להתערבות מצד גורם ראשוני כזה, במציאות.

    אפשר שהמניע הראשון או המקור הראשון יכונה "אלוהים" (god), אך יש דאיסטים הסולדים מכינוי זה בטענה שהוא מטה או מטעה לחשוב שמדובר באחד מאלוהי הדתות (האברהמיות בפרט), אשר הדאיסטים עצמם, על פי הגדרה רלוונטית, אתאיסטים לקיומם. בניגוד לגרסה הקלאסית שהייתה מוגדרת יחסית, הנחות היסוד האינטגראליות של הדאיזם המודרני גמישות יותר, וייתכנו צורות שונות שלהן במעט. המונח "דאיזם" מתייחס, אלא אם צוין אחרת, לדאיזם מודרני.

  • אטימולוגיה
  • מבט הוליסטי
  • היסטוריה
  • אפיון הדאיזם הקלאסי והמודרני
  • דעיכת הדאיזם הקלאסי
  • הדאיזם כיום
  • דיון פילוסופי בדאיזם
  • פצלים מן הדאיזם העכשווי
  • דאיזם וקונספירציה
  • ביקורת
  • ראו גם
  • לקריאה נוספת
  • קישורים חיצוניים
  • הערות שוליים

דֶאִיזְם הוא השקפה פילוסופית נונתאיסטית, אודות רעיון האלוהות, הדוגלת בקיומה של מציאות מטאפיזית ראשונית-נצחית הקודמת לכל מציאות פיזיקאלית ואשר על פי הדאיסטים, בראה ללא סיבה ברורה לפחות את היקום המוכר במצבו הראשוני, כמתוכנן על ידי חוקים פיזיקאליים וכי החל מהיווצרותו אין אינטראקציה בין מציאות זו לבין יקום זה או שאינטראקציה זו נסתרת ומעטה ביחס להבניות אחרות למושג האלוהות (ובפרט דתיות-תאיסטיות).

מבחינה אידאולוגית, נהוג לחלק את הדאיזם לקלאסי ומודרני.

הדאיזם הקלאסי נטה לגישה אינטואיטיבית, כדי לבסס את טענתו לקיומה של מציאות מטאפיזית האחראית, לשיטת האסכולה, לקיום המוכר, בראה אותו בצורתו האופיינית כמערכת טבעית, ושהיא אינה מתערבת בקיום הזה או בגורל האדם באופן המפר את חוקי הפיזיקה (כגון נס גלוי), אך נשאר פתוח לאפשרות של התערבות "נסתרת". הדאיזם המודרני לעומת זאת, מתיימר להתבסס על ראיות, או אישושים לוגיים כביכול, וידע, כבסיס לטענה לקיום מניע ראשון, תוך התפלספות אל מחוץ לגבולות הפרדיגמה הנטורליסטית, בעניין מקורה ואופיה של המציאות, ונקיטת עמדה של חוסר וודאות, ולעיתים אף חוסר משמעות לגבי הטענה להתערבות מצד גורם ראשוני כזה, במציאות.

אפשר שהמניע הראשון או המקור הראשון יכונה "אלוהים" (God), אך יש דאיסטים הסולדים מכינוי זה בטענה שהוא מטה או מטעה לחשוב שמדובר באחד מאלוהי הדתות (האברהמיות בפרט), אשר הדאיסטים עצמם, על פי הגדרה רלוונטית, אתאיסטים לקיומם. בניגוד לגרסה הקלאסית שהייתה מוגדרת יחסית, הנחות היסוד האינטגראליות של הדאיזם המודרני גמישות יותר, וייתכנו צורות שונות שלהן במעט. המונח "דאיזם" מתייחס, אלא אם צוין אחרת, לדאיזם מודרני.