דוד
English: David

Disambig RTL.svg המונח "המלך דוד" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו המלך דוד (פירושונים).
דוד
David SM Maggiore.jpg
דוד המלך בקפלה הבורגזית שבבזיליקת סנטה מריה מג'ורה
לידה1040 לפנה"ס
בית לחם
פטירה970 לפנה"ס (בגיל 70 בערך)
ירושלים, ממלכת ישראל המאוחדת
מדינהממלכת ישראל המאוחדת
מקום קבורהישראלישראל קבר דוד המלך, ירושלים
עיסוקרועה צאן, מושל, זמר, משורר, כותב המנונים עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג
שושלת בית דוד
תוארמלך ממלכת ישראל המאוחדת (תחילה מלך יהודה בלבד)
אבישי
אםנַצֵּבַת בת עדאל[1]
צאצאים
  • שלמה
  • שובב
  • יבחר
  • אלישוע
  • נפג
  • יפיע
  • אלישמע
  • אלידע
  • אליפלט
  • נגה
  • ירימות
  • שמוע
  • נתן
יורש העצרשלמה
מלך יהודה ה־2
1010 לפנה"ס – 970 לפנה"ס
(כ־40 שנים)
מלך ישראל ה־3
1003 לפנה"ס – 970 לפנה"ס
(כ־33 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דָּוִד, דָּוִד בֶּן יִשַׁי או דָּוִד הַמֶּלֶךְ (1040 לפני הספירה (ב' תר"ס) – 970 לפני הספירה (ב' תש"ל), לערך) הוא דמות מקראית, שהיה, לפי המתואר בתנ"ך, מלכהּ של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך ואיש בושת), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך כ-420 שנה עד חורבן הבית הראשון.

דוד המלך, "יודע נגן וגיבור חיל ואיש מלחמה ונבון דבר וה' עמו"

התיאורים התנ"כיים השונים,[3] מייחסים לדוד כיבוש חבלי ארץ נרחבים בצפון ארץ ישראל ובמערבה. התנ"ך אומר כי נמנע מדוד לבנות את בית המקדש הראשון כי היה מעורב במלחמות שהיו כרוכות בשפיכות דמים רבה.[4]

דמותו ופועלו של דוד תפסה מקום חשוב במסורת היהודית ובפולקלור, והוא נחשב לדמות מופת ולאחד מגדולי האומה. בקבלה נמנה דוד עם אחד מ"ארבעת רגלי המרכבה לשכינה", שעליהם מתבססת השראת השכינה בעולם לאורך ההיסטוריה (השלושה הנוספים הם אבות האומה אברהם יצחק ויעקב). דוד המלך מכונה במקרא "נְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל" (שמואל ב', כ"ג, א'), המסורת היהודית רואה בו את מחבר ספר תהילים. על פי המסורת המשיח יהיה אדם מזרע דוד. מסורת זו אומצה גם בברית החדשה, בה נאמר כי ישו הנוצרי היה נצר לבית דוד.[5]

התיאור התנ"כי של חיי דוד משקף מסורות רבות, ולאורך השנים חוקרי מקרא, ארכאולוגים והיסטוריונים, היו חלוקים בדעתם ביחס לדוד ולתיאור מלכותו; אסכולות מסוימות מקבלות את הסיפור התנ"כי כנכון בעיקרו, גם אם מוגזם לעיתים, ואחרות דוחות אותו לחלוטין ורואות בו סיפור שנארג מאות שנים מאוחר יותר. טיעון זה הסתמך בין השאר על הטענה כי אין ממצאים ארכאולוגיים או כתובים המתייחסים לבית המלוכה המפואר שהיה אז, לכאורה, בארץ ישראל. גילוי מצבה ארמית בשנת 1993, בה יש אזכור מפורש ל"בית דוד" שם קץ, בעיני רוב החוקרים, למחלוקת על קיומו ההיסטורי של בית דוד, אך הותיר בעינו את הוויכוח האם מפעלי הכיבוש של דוד ומפעלי הבנייה של שלמה אחריו אכן בוצעו על־ידם, שכן תיארוך מפעלי הבנייה העיקריים בארץ ישראל בראשית האלף הראשון לפנה"ס עדיין שנוי במחלוקת. יש המקדימים אותו לימי שלמה ויש המאחרים אותו לימי עמרי.

תוכן עניינים