דווייט אייזנהאואר

דווייט אייזנהאואר
Dwight David Eisenhower
Dwight D. Eisenhower, official photo portrait, May 29, 1959.jpg
דווייט אייזנהאואר, 1959חתימתו של דווייט אייזנהאואר
לידה14 באוקטובר 1890
דניסון, טקסס, ארצות הברית
פטירה28 במרץ 1969 (בגיל 78)
וושינגטון די. סי., ארצות הברית
מדינהארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
מקום קבורההספרייה והמוזיאון הנשיאותיים על שם דווייט אייזנהאואר עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלההאקדמיה הצבאית של ארצות הברית, מפקדת צבא ארצות הברית ומכללת מטכ"ל, קולג' המלחמה של צבא ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוקפוליטיקאי, קצין, מדינאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגההמפלגה הרפובליקנית
בת זוגמיימי אייזנהאואר
נשיא ארצות הברית ה־34
20 בינואר 195320 בינואר 1961
(8 שנים)
סגןריצ'רד ניקסון
פרסים והוקרה
  • פרס אטומס פור פיס
  • חבר מסדר השחרור
  • הצלב הגדול של מסדר כתר האלון
  • אביר הצלב הגדול של מסדר האמבט (12 ביוני 1943)
  • הצלב הגדול של המסדר המלכותי עלווי
  • לגיון ההצטיינות בדרגת לגיונר
  • עיטור הניצחון (5 ביוני 1945)
  • מדליית כוכב אפריקה (18 בנובמבר 1943)
  • מדליית השירות המצוין
  • מדליית משמר הגבול המקסיקני של ארצות הברית
  • מדליית הניצחון במלחמת העולם הראשונה
  • מדליית שירות ההגנה האמריקאי
  • מדליית המערכה האירופית-אפריקאית-המזרח התיכון
  • מדליית הניצחון במלחמת העולם השנייה
  • מדליית צבא הכיבוש
  • מדליה לשירות הביטחון הלאומי (1953, 1966)
  • Order of Aeronautical Merit (5 באוגוסט 1946)
  • הצלב הגדול של מסדר הצלב הדרומי (5 באוגוסט 1946)
  • מפקד עליון במסדר לאופולד (30 ביולי 1945)
  • הצלב הגדול של מסדר האריה הלבן
  • מסדר הפיל
  • וירטוטי מיליטארי (25 בספטמבר 1944)
  • הצלב הגדול של מסדר פולוניה רסטיטוטה (18 במאי 1945)
  • מסדר בית המלוכה של צ'אקרי (28 ביוני 1960)
  • צווארון מסדר התהילה התוניסאי (29 במאי 1943)
  • מסדר סובורוב, דרגה 1
  • צלב המלחמה הבלגי
  • פרס תאודור רוזוולט (1967)
  • פרס הורשיו אלג'ר (1961)
  • היכל התהילה של עולם הגולף
  • מדליית הובר (1960)
  • מסדר צלב גרונוולד, דרגה 1
  • צלב המלחמה של צ'כוסלובקיה 1939–1945
  • אביר מפקד במסדר האמבט
  • צלב גדול של לגיון הכבוד
  • מסדר החרצית עם צווארון
  • אביר הצלב הגדול של המסדר הצבאי של סבויה
  • מסדר מנואל אמדור גוררו עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימהDwight D. Eisenhower signature.png עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דוַוייט דייוויד אַייזֶנהַאוּאֶראנגלית: Dwight David Eisenhower;‏ 14 באוקטובר 189028 במרץ 1969), הידוע גם בכינוי אייק, היה פוליטיקאי וגנרל אמריקאי שכיהן כנשיאה ה-34 של ארצות הברית, בשנים 19531961. הוא היה גנרל הצבא במהלך מלחמת העולם השנייה ושירת כמפקד העליון של כוחות בעלות הברית באירופה. היה אחראי על תכנונם והוצאתם לפועל של מבצע לפיד (הפלישה לצפון אפריקה; 1942-43) ושל הפלישה לצרפת ולגרמניה בשנים 45–1944 בחזית המערבית.

אייזנהאואר נולד בטקסס וגדל בקנזס במשפחה גדולה בעלת רקע דתי. אמו נולדה כלותרנית. אייזנהאואר לא השתייך לכנסייה מאורגנת עד 1952. הוא טען שהסיבה לכך הייתה השינויים התכופים במקום מגוריו עקב הקריירה הצבאית שלו. ב-1915 הוא סיים את לימודיו בווסט פוינט ונישא למיימי דוד, ממנה נולדו לו שני בנים. במהלך מלחמת העולם הראשונה נדחתה בקשתו לשרת באירופה, ותחת זאת הוא פיקד על יחידה לאימון צוותי שריון. לאחר המלחמה, שירת תחת כמה גנרלים וקודם ב-1941 לדרגת בריגדיר גנרל. לאחר כניסת ארצות הברית למלחמת העולם השנייה, פיקד אייזנהאואר על הפלישות המוצלחות לצפון אפריקה ולסיציליה לפני שפיקד על הפלישות לצרפת ולגרמניה. לאחר המלחמה שירת כראש מטה צבא ארצות הברית ולאחר מכן גם כנשיא אוניברסיטת קולומביה. בשנת 1951 מונה למפקד העליון הראשון של נאט"ו.[1]

אייזנהאואר נכנס אל המירוץ הנשיאותי של 1952 כחבר המפלגה הרפובליקנית בניסיון לחסום את האגף השמרני בהנהגת רוברט טאפט. הוא נבחר פעמיים בשני ניצחונות סוחפים, והיה לנשיא הרפובליקני שהצליח להביס את הדמוקרטים לאחר 20 שנים של שלטון הדמוקרטים מאז 1932. מטרותיו המרכזיות בתפקידו היו לבלום את התפשטות ברית המועצות והקומוניזם ולהקטין את הגירעון הממשלתי. ב-1953 איים בשימוש בנשק גרעיני במטרה לאלץ את סין להגיע להסכמה בנוגע להסכם השבויים במלחמת קוריאה. לבסוף הסתיים העימות בשביתת נשק. מדיניותו כללה הרתעה גרעינית שהעדיפה מימון נשק גרעיני זול והקטנת המימון ליחידות צבאיות יקרות. הוא המשיך במדיניותו של הנשיא טרומן בכל הנוגע להכרה בטאיוואן כחלק מסין הלגיטימית, והצליח לזכות לתמיכה בקונגרס בדבר הגנה ביטחונית על האזור. הוא סיפק סיוע רב לצרפתים במלחמה מול הקומוניסטים הווייטנאמים במלחמת הודו-סין הראשונה. לאחר שצרפת נטשה את האזור, הוא תמך כספית במדינת דרום וייטנאם החדשה. הוא תמך בהפיכות צבאיות מקומיות מול ממשלות עוינות באיראן ובגואטמלה. במהלך מלחמת סיני ב-1956, לחץ אייזנהאואר על הכוחות הצרפתיים, הבריטיים והישראלים לסגת מסיני. בנוסף גינה את ברית המועצות, על כך שפלשה להונגריה במטרה לעצור את המרד ההונגרי, אולם בפועל הוא לא פעל בנושא. לאחר שברית המועצות שיגרה את ספוטניק 1 ב-1957, חתם אייזנהאואר על חוק האווירונאוטיקה והחלל הלאומי שהביא לייסוד נאס"א, ובסופו למרוץ לחלל. לקראת סוף כהונתו נכשל ניסיונו לארגן ועידה עם הסובייטים כשמטוס ריגול הופל מעל רוסיה.

בנושאי פנים היה אייזנהאואר שמרן מתון שהמשיך במדיניות הניו דיל והרחיב את הביטוח הלאומי. הוא התנגד בחשאי לפעולותיו של הסנאטור ג'וזף מקארתי ותרם לסיום המקארתיזם כשעצר את חקירותיו. אייזנהאואר חתם על חוק זכויות האזרח של 1957 ושלח חיילים לאכוף את פקודת בית המשפט לביטול ההפרדה הגזעית במהלך משבר ליטל רוק. תוכניתו הגדולה ביותר הייתה מערכת הכבישים הבין-מדינתיים. הוא קידם את החינוך למדע בעזרת חוק ההגנה על החינוך הלאומי. במהלך שתי כהונותיו הייתה צמיחה כלכלית גבוהה, פרט למיתון קצר ב-1958. בנאום סיום כהונתו, הביע אייזנהאואר את דאגתו בנושא ההשקעה הצבאית הרחבה, בעיקר במימון גירעוני וחוזים ממשלתיים עם תעשיות צבאיות פרטיות. אייזנהאואר היה נערץ גם בתפקידו וגם לאחר מכן. מאז סוף המאה העשרים, נחשב אייזנהאואר לאחד מגדולי הנשיאים בארצות הברית.

תוכן עניינים