הדת הבהאית

מושב בית הצדק העולמי בחיפה, הגוף המנהלי של הדת
שרווין יוסף סתארה, סגן המזכ"ל העולמי של הדת הבהאית

הדת הבהאיתפרסית: آئین بهائی או بهائیت) היא דת מונותאיסטית עצמאית חדשה שמקורה בדת הבאבית שנוצרה בפרס ב-1844 על ידי סייד עלי מוחמד שיראזי, הבאב. אמנם שורשי הדת הבהאית נטועים באסלאם השיעי, אך היא אינה מוגדרת כזרם בתוכו. מרכזה של הדת בעכו ובחיפה. רוב כתביה הקדושים נכתבו על ידי הנביא בהאא אללה, שטען כי הוא ממשיך בשורתו של הבאב. מעריכים שקיימים כשישה מיליוני מאמינים ברחבי העולם, במספר רב מאוד של ארצות. כתבי הדת הבהאית תורגמו למאות שפות. על אף שורשיהם המוסלמיים של מייסדיה, מעטים הם המאמינים הבהאיים ממדינות האסלאם. באיראן היא נרדפת קשות, והבהאים נחשבים ל"מורתדון", כלומר, מוסלמים שנטשו את אמונתם. את עיקר הצלחתה השיגה הדת הבהאית במערב ובהודו, בשל מסריה האוניברסליים.

המסר של הבאב ובהאא אללה הוא שישנו אל אחד, שמתגלה בפני האנושות לאורך השנים וחושף את רצונו. כל הדתות הן בעלות מוצא אלוהי משותף, וניתנו על ידי נביאים שהם שליחי האל, בהם משה, בודהה, מוחמד, קרישנה, ישו, זרתוסטרא והבאב. הם מייצגים שלבים עוקבים בהתפתחות הרוחנית של האנושות. בפי השליח האחרון ברצף, בהאא אללה, הייתה בשורה למתחבטים מול האתגרים המוסריים והרוחניים של העולם המודרני, ובשורה זאת, על פי האמונה, תעמוד למשך אלף שנים. היא מדגישה שלום כלל-עולמי, התקדמות מדעית והתנהגות מוסרית.