ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל

ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל
Histadrut's Hammer.jpg
PikiWiki Israel 12090 histadrut house in tel aviv.jpg
בית הוועד הפועל של ההסתדרות בתל אביב
תאריך הקמה1920
תאריך פירוק1994

ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל (בקיצור: ההסתדרות הכללית, הסתדרות העובדים או ההסתדרות) נוסדה בשנת 1920 על ידי מפלגות סוציאליסטיות כדי לאגד את העובדים היהודים בארץ ישראל, שכירים למקצועותיהם ועובדים עצמאיים "החיים על יגיעם". עם קום המדינה חלק מפעילות הארגון עברו לאחריות הממשלה והארגון המשיך לפעול כאיגוד פועלים וניהול חלק ממפעלי המשק. במהלך שנות השמונים החל הארגון להתפרק עד שבשנת 1994 הוקם מחדש כ'הסתדרות העובדים הכללית החדשה' המתמקד בעיקר בפעילות איגוד עובדים.

העיקרון המרכזי שהנחה את מקימיה נוּסח עם הקמתה:

ההסתדרות הכללית מאגדת את כל העובדים החיים על יגיעם מבלי לנצל עבודת זולתם, לשם סידור כל העניינים היישוביים, הכלכליים והתרבותיים של המעמד העובד בארץ לבניין חברת העבודה העברית בארץ ישראל.

מתוך החלטות ועידת היסוד של ההסתדרות.[1]

תוכן עניינים