החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה

החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה
מלחמה: מלחמת העולם הראשונה
Cheshire Regiment trench Somme 1916.jpg
החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה התאפיינה במלחמת חפירות, שנמשכה למעלה משלוש שנים
תאריך התחלה: 4 באוגוסט 1914
תאריך סיום: 11 בנובמבר 1918
משך הסכסוך: 4 שנים ו-14 שבועות
מקום: בלגיה וצפון צרפת
תוצאה: ניצחון מדינות ההסכמה
הצדדים הלוחמים

מדינות ההסכמה:
בלגיהבלגיה  בלגיה
צרפתצרפת  צרפת
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת האימפריה הבריטית
ממלכת איטליהממלכת איטליה  ממלכת איטליה
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
רוסיהרוסיה האימפריה הרוסית
פורטוגלפורטוגל  פורטוגל
ברזילברזיל  ברזיל

מעצמות המרכז:
הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית  הקיסרות הגרמנית
האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית  האימפריה האוסטרו-הונגרית

מפקדים

צרפתצרפת ז'וזף ז'ופר
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת ג'ון פרנץ'
צרפתצרפת פיליפ פטן
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת דאגלס הייג
ארצות הבריתארצות הברית ג'ון פרשינג
צרפתצרפת פרדיננד פוש

הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית הלמוט פון מולטקה הצעיר
הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית אריך פון פלקנהיין
הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית פאול פון הינדנבורג
הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית אריך לודנדורף
הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית וילהלם גרנר

אבידות

הרוגים: מעל 2,000,000
פצועים: 6,620,000

הרוגים: 764,000 עד 1,300,000
פצועים: 4,745,000

החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה הייתה חזית לחימה במערב אירופה במלחמת העולם הראשונה, אחת משתי חזיתות הלחימה המרכזיות של מלחמה זו. הלחימה בחזית זו התנהלה בעיקרה בשטח בלגיה וצפון צרפת, והכוחות הלוחמים במסגרתה היו צבא הקיסרות הגרמנית מהצד האחד, וצבאות מדינות ההסכמה מהצד השני. כוחות מדינות ההסכמה כללו, בנוסף לצבאות צרפת ובלגיה, גם את צבא האימפריה הבריטית, לרבות צבאות מדינות חבר העמים הבריטי, ובשלבים המאוחרים של המלחמה, גם חיל משלוח מארצות הברית, לאחר הצטרפותה של האחרונה למלחמה. מדינות נוספות שלחו כוחות בהיקף מצומצם יותר להשתתף בלחימה בחזית זו. שמה של החזית נובע ממיקומה ביחס לקיסרות הגרמנית.[1]

עם פרוץ המלחמה בשנת 1914, פתח צבא הקיסרות הגרמנית במתקפה בחזית המערבית, והשתלט על לוקסמבורג, בלגיה וחלק ניכר מצפון-מערב צרפת. ההתקדמות המהירה של הצבא הגרמני בשלבי הפתיחה של המלחמה, בו זמנית עם הנסיגה הגדולה למארן של הצבאות הצרפתי והבריטי, נבלמה במסגרת הקרב הראשון על המארן. לאחר שלב המרוץ אל הים התחפרו הצדדים היריבים לאורך קו מתפתל של שוחות מבוצרות מחוף הים הצפוני ועד גבול צרפת עם שווייץ. קו חזית זה נותר כמעט ללא שינוי לאורך רוב המלחמה.

בין השנים 1915–1917 ערכו הצדדים היריבים מספר מתקפות גדולות, שהסתייעו בהפגזות ארטילריה כבדות. אולם צירוף קטלני של שוחות מבוצרות, עמדות מקלעים, גדרות תיל והפגזות ארטילריות, העניקו יתרון לצד המגן וגרמו לנפגעים רבים בקרב הכוחות התוקפים. כתוצאה מכך, לא נוצרו שינויים משמעותיים בקו החזית. בין הקרבות הקטלניים ביותר בולטים קרב פשנדל שבו נפגעו כ-600,000 חיילים, קרב ורדן שבו נפגעו כ-700,000 חיילים משני הצדדים, והקרב על הסום עם יותר ממיליון נפגעים.

בניסיון לצאת מהמבוי הסתום שאליו נקלעה חזית זו, פותחו טכנולוגיות צבאיות חדשות, בהן לוחמה כימית, מטוסי קרב וטנקים. אולם, רק לאחר ששופרה טקטיקת הלחימה, החלה תזוזה בקו החזית. תחילה הייתה זו מתקפת האביב הגרמנית בשנת 1918, אשר התאפשרה בעקבות סיום הקרבות בחזית המזרחית בחוזה ברסט-ליטובסק. במתקפה זו השתמשו הגרמנים בטקטיקות הסתננות חדשות שבזכותן הצליחו להתקדם כמעט 100 ק"מ מערבה, התזוזה הגדולה ביותר בקו החזית המערבית מאז שנת 1914, שכמעט והביאה להתמוטטותו של כל קו החזית הצרפתי.

מנגד, הצטרפותה של ארצות הברית לצד מדינות ההסכמה, אשר הביאה עמה חיילים רעננים לחזית, העלתה את המורל בקרב החיילים הצרפתים והבריטים בחזית. איחוד הפיקוד בשורות מדינות ההסכמה תחת הגנרל פרדיננד פוש, בלימתה של מתקפת האביב הגרמנית והצלחתה של מתקפת מאה הימים מצד מדינות ההסכמה שכנעו את מפקדי הצבא הגרמני כי לא ניתן למנוע תבוסה, והקיסרות הגרמנית נאלצה לנסות ולהשיג שביתת נשק.

אף שבחזית המערבית היו תזוזות מועטות בלבד, חזית זו התבררה כמכרעת, והניצחון של מדינות ההסכמה בה התווה את תנאי הסכם השלום של חוזה ורסאי מיום ב-28 ביוני 1919, ושמו קץ למלחמה הגדולה.

תוכן עניינים