הטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי

פטרייה אטומית שנוצרה מעל העיר נגסאקי (מימין) ומעל העיר הירושימה (משמאל) זמן קצר לאחר הטלת פצצת האטום עליהן

הטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי היו שתי תקיפות בנשק גרעיני שביצעה ארצות הברית נגד האימפריה היפנית בהוראת נשיא ארצות הברית הארי טרומן, בימיה האחרונים של מלחמת העולם השנייה. פצצת האטום שכונתה "ילד קטן" הוטלה על העיר הירושימה ב-6 באוגוסט 1945; פצצה גרעינית נוספת, שכונתה "איש שמן", הוטלה על העיר נגסאקי שלושה ימים לאחר מכן, ב-9 באוגוסט. הטלת שתי פצצות האטום על יפן הייתה השימוש המבצעי הראשון – והיחיד – שנעשה בנשק גרעיני עד היום.

בין 90 ל-146 אלף בני אדם נהרגו בהירושימה ובין 39 ל-80 אלף בני אדם נהרגו בנגסאקי במהלך הטלת הפצצות ובארבעת החודשים שלאחר הטלתן. כמחצית מההרוגים קיפחו את חייהם ביום הטלת פצצת האטום, ואילו השאר נהרגו כתוצאה מהשפעות הלוואי של הפצצות, שכללו כוויות ותסמונת קרינה חריפה. הרוב המוחלט של ההרוגים בשתי הערים היו אזרחים בלתי מעורבים במלחמה.

ב-15 באוגוסט, שישה ימים לאחר הטלת פצצת האטום על נגסאקי, הודיע הירוהיטו, קיסר יפן, על כניעה ללא תנאי לבעלות הברית. ב-2 בספטמבר חתמו היפנים על הסכם הכניעה הרשמי, שהיה אקט הסיום של המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט ושל מלחמת העולם השנייה. התפקיד שמילאו פצצות האטום הללו בכניעתה של יפן וההצדקה האתית לשימוש בהן שנויים במחלוקת עד עצם היום הזה.

תוכן עניינים