המודל ההליוצנטרי
English: Heliocentrism

איור מתוך ספר המתאר את המודל ההליוצנטרי, משנת 1660.

המודל ההליוצנטרי הוא שמה של תאוריה לפיה מרכז מערכת השמש הוא השמש. בניגוד אליו, המודל הגאוצנטרי גורס שכדור הארץ נמצא במרכז. בעבר סברו שמרכז מערכת השמש הוא גם מרכז היקום אולם גישה זו איננה מקובלת עוד.

עד המאה ה-16 שלטה באירופה הנוצרית התפיסה הגאוצנטרית לפיה כדור הארץ נמצא במרכז היקום, שהשמש וכוכבי הלכת סובבים סביבו וששאר הכוכבים, אלו המכונים "כוכבי שבת", (על מנת להבדילם מכוכבי הלכת) נותרים במקומם.

עם התפתחות האסטרונומיה והתצפיות השמימיות, נעשו ניסיונות לתאר את התנועה של כוכבי הלכת סביב כדור הארץ בעזרת תיאור התואם את המודל הגאוצנטרי. אך התיאורים הפשוטים שניתנו לא תאמו את התצפיות והתגלו הבדלים בין מיקומי הכוכבים בתצפיות לבין המיקומים שלהם על פי התיאורים של המודל. דבר זה דרש הרכבת חלקים נוספים לתיאור תנועת כוכבי הלכת אשר הפכה מסובכת יותר ויותר. בסביבות שנת 200 יצר תלמי את הגרסה המקובלת ביותר של תיאור תנועת כוכבי הלכת.

נהוג לחשוב שהמעבר מהתפיסה הגאוצנטרית לתפיסה ההליוצנטרית, התרחש בסביבות המאה ה-16: החל בתקופתו של ניקולאס קופרניקוס והמשיך עד לתקופתו של אייזק ניוטון שהציג תיאור כולל יותר של המציאות האסטרונומית. התפיסה הורחבה על ידי יוהאנס קפלר. קיימות כמה עדויות כגון מנגנון אנטיקיתרה המרמזות שייתכן והגישה הליוצנטרית הייתה מקובלת כבר בתקופת יון העתיקה, אך ידע זה אבד עם השנים או שהאמונה בו פחתה.