המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה

המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה
מלחמה: מלחמת העולם השנייה
שבויים בריטים בדנקרק
שבויים בריטים בדנקרק
תאריך התחלה: 10 במאי 1940
תאריך סיום: 22 ביוני 1940
משך הסכסוך: 6 שבועות ויומיים
קרב לפני: המערכה בנורווגיה
קרב אחרי: הקרב על בריטניה
מקום: צרפת, ארצות השפלה
תוצאה: ניצחון למדינות הציר
הצדדים הלוחמים

גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה
ממלכת איטליהממלכת איטליה איטליה

צרפתצרפת  צרפת
בריטניהבריטניה  בריטניה
דגל קנדה, 1921 קנדה
אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה
ניו זילנדניו זילנד  ניו זילנד
פוליןפולין כוחות פולין במערב
בלגיהבלגיה  בלגיה
הולנדהולנד  הולנד
לוקסמבורגלוקסמבורג  לוקסמבורג

מפקדים

גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרד פון רונדשטט
(קבוצת ארמיות A)
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית פדור פון בוק
(קבוצת ארמיות B)
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית וילהלם פון לב
(קבוצת ארמיות C)
ממלכת איטליהממלכת איטליה אומברטו, נסיך הכתר של איטליה
(קבוצת ארמיות מערב)

כוחות

173 דיוויזיות - 4,050,000 חיילים, 5,446 מטוסים, 2,445 טנקים, 7,378 תותחים

144 דיוויזיות - 2,862,000 חיילים, 3,099 מטוסים, 3,384 טנקים, 13,974 תותחים

אבידות

45,000 הרוגים, 110,000 פצועים

360,000 הרוגים ופצועים, 1,900,000 שבויים

המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה הוא השם שניתן לפלישתה של גרמניה לצרפת ולארצות השפלה במלחמת העולם השנייה, שהחלה ב-10 במאי 1940, וארכה כחודש וחצי. פלישה זו סיימה את תקופת "המלחמה המדומה", שבה עמדו צבאות שתי הארצות ובעלות בריתן בחזית המערב זה מול זה ללא לוחמה פעילה, כשהם מחופרים מאחורי שני קווי ביצורים - קו מאז'ינו בצד הצרפתי וקו זיגפריד בצד הגרמני.

למערכה שני שלבים עיקריים. בשלב הראשון, ששם הקוד שלו היה "Fall Gelb" ("מקרה צהוב"), בוצע מאמץ התקפי משני נגד ארצות השפלה, במטרה למשוך לשם את היחידות הניידות המובחרות של הצבא הצרפתי ואת כוח המשלוח הבריטי. במקביל התבצע המאמץ הגרמני העיקרי באזור הארדנים. עיקר הכוח המשוריין של הצבא הגרמני הבקיע דרך מערך ההגנה הצרפתי על הנהר מז, ולאחר מכן פנה דרום-מערבה, הגיע עד חוף התעלה, וכיתר את הכוחות הצרפתיים והבריטיים בשטח בלגיה. חלק ניכר מכוח המשלוח הבריטי וחלק מהכוחות הצרפתיים המכותרים הצליחו לחצות את תעלת למאנש דרך נמל דנקרק, ולהימלט מהכוחות הגרמנים במסגרת מבצע דינמו.

השלב השני של המערכה, ששם הקוד שלו היה "Fall Rot" ("מקרה אדום"), החל ב-5 ביוני 1940. הכוח העיקרי של הצבא הגרמני תקף דרומה, מוטט את מערך ההגנה הצרפתי החדש על הנהר סום, כבש את הבירה פריז, איגף את ביצורי קו מאז'ינו ותקף אותו מעורפו. איטליה הכריזה מלחמה על צרפת ב-10 ביוני, אך הכוח הפולש האיטלקי לא הגיע להישגים משמעותיים.

המערכה הסתיימה בכניעת הצבא הצרפתי. צרפת חולקה לשטח כיבוש גרמני בצפון ובמערב, שטח כיבוש איטלקי זעיר בדרום-מזרח, ושטח שכונה צרפת של וישי שבו שלטה ממשלה של משתפי פעולה עם גרמניה בראשות אנרי פיליפ פטן ופייר לאוואל. ב-10 בנובמבר 1942 נכבש גם שטח זה על ידי הגרמנים, ונותר בידם עד לנחיתת בעלות הברית בנורמנדי ביוני 1944, וכיבוש השטח הכבוש על ידי הגרמנים ב-1944 וב-1945.

במערכה על צרפת היה הוורמאכט בשיאו. תורת הלוחמה הממוכנת החדישה, הבליצקריג, הביאה לתבוסה מכרעת של צבא צרפת, שנחשב לאחד החזקים בעולם, בתוך שישה שבועות. היטלר היה לאדונה של אירופה היבשתית, מחוף האוקיינוס האטלנטי ועד גבולה של ברית המועצות. הייתה זו אחת מנקודות השפל של המלחמה עבור בעלות הברית, כאשר נראה היה שאין כוח בעולם המסוגל לעמוד בפני צבא גרמניה הנאצית. הישגים צבאיים אלו של הוורמאכט לא מונפו לכדי הישג מדיני. היטלר לא הצליח להכניע את בריטניה, או לאלץ את הבריטים לחתום על הסכם שביתת נשק עם גרמניה, בטרם תקף את ברית המועצות כשנה לאחר מכן, ובטרם הצטרפה ארצות הברית למלחמה. למרות זאת, המערכה על צרפת נחשבת אחת המערכות הצבאיות המכריעות בהיסטוריה הצבאית המודרנית, והניצחון בה נחשב אחד ההישגים הגדולים של הוורמאכט במהלך מלחמת העולם השנייה.

תוכן עניינים