הנשמה במצרים העתיקה

שקילת הלב (איב) לאחר המוות. הלב מונח על כף המאזניים השמאלית, ונוצת המע'ת על הכף הימנית. הפרסונה/אישיות (בה) מוצגת כציפור עם ראש אדם, ניצבת משמאל על מקדש קטן ומחכה לראות את שיעלה בגורלה. הדמות הגדולה עם ראש התן היא אנוביס, האחראי על השקילה. מתוך ספר המתים המצרי, פפירוס אני

על פי ההגות הדתית-פסיכולוגית במצרים העתיקה, הנשמה האנושית מורכבת מחמישה חלקים: הרן, הבה, הקה, השעות, והאיב. בנוסף לחלקים אלה קיים גם הגוף האנושי (הקרוי הא).