הסגנון האקלקטי בארץ ישראל

הסגנון האקלקטי (לקטני) הוא סגנון אדריכלי שהיה נפוץ בישראל בשנות ה-20 ועיקרו שילוב אדריכלות מערבית עם סגנונות קישוטיים ממספר רב של מקורות השראה - האדריכלות הקלאסית (יוון-רומא-רנסאנס-בארוק), אדריכלות של המזרח הרחוק, אר-דקו, המזרח הקרוב, הסגנון הספרדי-מורי (אלהמברה), אר-נובו ואדריכלות מזרח-תיכונית עתיקה. הסגנון היה נפוץ במרבית העולם המערבי, וייחודו של הסגנון האקלקטי בארץ הוא שימוש נפוץ למדי במוטיבים קישוטיים כמו-תנ"כיים: אריחי קרמיקה תוצרת בצלאל עם נופי ארץ ישראל, דמויות מהתנ"ך וסצינות מקראיות; עץ התמר כאלמנט קישוטי מקובל; מוטיבים דמויי קרנות-מזבח; שימוש במגיני דוד ובאותיות עבריות; ועוד.