הפרדוקסים של זנון

הפרדוקסים של זנון הם פרדוקסים שחיבר הפילוסוף היווני זנון מאליאה שחי במאה החמישית לפני הספירה. פרדוקסים אלו עוסקים בתנועה, בזמן ובמרחב ובעיקר בבעיית האינסופיות שלהם. כל אחד מפרדוקסים אלה מציג "הוכחה" הסותרת את המציאות הגלויה לעין, ובא לתמוך בגישתו של פרמנידס לפיה אל לנו לסמוך על החושים המטעים אותנו. בין פרדוקסים אלה מוכרים בעיקר: פרדוקס אכילס והצב, פרדוקס הדיכוטומיה ופרדוקס החץ הנע.

זנון ובני תקופתו לא הציגו פתרונות לפרדוקסים אלה, והם העסיקו את הפילוסופים של ימי הביניים. פתרון לפרדוקסים של זנון נמצא בביסוס התאורטי של מושג האינסוף שנעשה על ידי מתמטיקאים, החל מהמאה ה-17.