הרפובליקה העממית הפולנית

הרפובליקה העממית הפולנית
Polska Rzeczpospolita Ludowa
Flag of Poland (1928–1980).svgCoat of arms of Poland (1955-1980).svg
דגלסמל
Poland 1956-1990.svg
המנון לאומי עוד לא אבדה פולין
יבשת אירופה
שפה נפוצה פולנית
עיר בירהלובלין (1944-1945)
לודז' (1945-1948)
ורשה (1945-1989)
משטר קומוניזם חד מפלגתי
הקמה
שחרור פולין מכיבוש גרמניה
ועידת יאלטה
הקמת מפלגת הפועלים הפולנית
קבלת החוקה

1944

פברואר 1945
1948

22 ביולי 1952
פירוק
כינון הדמוקרטיה
סיום הקומוניזם
30 בדצמבר 1989
ישות קודמת פולין תחת השלטון הנאצי

פולין תחת שלטון ברית המועצות

ישות יורשת פולין
שטח בעבר 312,685 קמ"ר (נכון ל-1989)
אוכלוסייה בעבר 37,970,155 (נכון ל-1989)
מטבע זלוטי פולני
אזור זמן UTC +1
פוליןפולין
ערך זה הוא חלק מסדרת
היסטוריה של פולין

פרהיסטוריה והיסטוריה קדומה (עד 966)

ימי הביניים (966 – 1385)

פולין היגלונית (1385 – 1569)

האיחוד הפולני-ליטאי (1569 - 1795)

פולין המחולקת (1795 – 1918)

הרפובליקה השנייה (1918 – 1939)

מלחמת העולם השנייה (1939 – 1945)

הרפובליקה העממית הפולנית (1945 – 1989)

הרפובליקה השלישית (1989 – )

פולין

הרפובליקה העממית הפולניתפולנית: Polska Rzeczpospolita Ludowa) היה שמה הרשמי של המדינה הפולנית בין 1945 ו-1989, אז שלט בה הסוציאליזם נוסח ברית המועצות, לאחר החורבן שהביאה מלחמת העולם השנייה. תקופה שלטונית זו מכונה לעיתים גם פולין הקומוניסטית. שנים אלו, על אף עלייה מסוימת באיכות החיים, התאפיינו בחוסר יציבות פוליטי, תסיסה חברתית ומשברים כלכליים. לבסוף, לאחר לחץ מכריע מצד הכנסייה הקתולית, והאיגודים המקצועיים, וחובות חיצוניים כבדים, התפרקה המפלגה הקומוניסטית של פולין, ותנועת סולידריות קיבלה שליטה בממשלה.

לאחר מלחמת העולם השנייה גורשו כוחות גרמניה הנאצית מפולין על ידי הצבא האדום המתקדם, וועידת יאלטה איפשרה יצירת ממשלת קואליציה פולנית זמנית, אשר הייתה נתונה להשפעתה המכריעה של המפלגה הקומוניסטית. הממשלה החדשה בוורשה לחמה בהצלחה כנגד לוחמי גרילה ממתנגדיה באזורים הכפריים, והגדילה את כוחה הפוליטי באמצעות כרסום מתמיד בכוחם הפוליטי של הגורמים הלא קומוניסטיים בפוליטיקה. "הפשרה" שבאה בעקבות מותו של סטלין ב־1953, הציתה את הדרישה לרפורמות בין האינטלקטואלים, העובדים, ואפילו מספר חברים במפלגה הקומוניסטית. עד לאמצע שנות השישים, הייתה פולין במשבר כלכלי ופוליטי גובר. בדצמבר 1970 הממשלה הכריזה על עליה מפתיעה במחיר מוצרי היסוד, על מנת למנוע התמוטטות כלכלית. הכרזה זו לוותה בגל של שביתות והפגנות עממיות, והמנהיג ולדיסלב גומולקה נאלץ להתפטר. הוא הוחלף בידי אדוורד גרק, אשר ביצע תוכנית כלכלית חדשה המבוססת על הלוואות מסיביות מהמערב שבהן השתמש לרכש טכנולוגיה שתשפר את כושר הייצור של פולין. התוכנית לוותה בעלייה מיידית ברמת החיים, אך היא נכשלה כתוצאה ממשבר הנפט בשנת 1973, והובילה למחאות ולשביתות נוספות.

מעגל קסמים זה נשבר לבסוף בבחירתו של אפיפיור פולני, יוחנן פאולוס השני בשנת 1978. אירוע בלתי צפוי זה היה בעל השפעה מחשמלת על האופוזיציה לשלטון הקומוניסטי בפולין. בתחילת אוגוסט 1980, גל השביתות הגיע לחוף הבלטי של פולין. בין מנהיגי השביתות בעיר גדנסק היה חשמלאי בשם לך ולנסה, אשר הקים איגוד מקצועי עצמאי בשם "סולידריות" (בפולנית - "Solidarność"). החברות באיגוד החלה להתפשט לרחבי פולין, והשביתות הפכו לקשות יותר. בדצמבר 1981, ווייצ'ך ירוזלסקי אשר התמנה באותה השנה למזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית, ולראש ממשלת פולין, הכריז על משטר צבאי, ואסר את מנהיגי האופוזיציה. בשנים הבאות נמשך הדיכוי הפוליטי אך לא הצליח לחנוק את הקריאות לשינוי. ב-1988 בשיחות שנודעו כ"שיחות השולחן העגול" ויתרה המפלגה הקומוניסטית על מעמדה הבלעדי ואושר קיומן של מפלגות נוספות. באפריל 1989 הפכה שוב סולידריות לתנועה חוקית, והורשתה להשתתף בבחירות. מועמדי התנועה זכו לניצחונות מרשימים, והחל מעבר שקט לשלטון דמוקרטי, במקביל לשינויים דומים שחלו ברחבי הגוש המזרחי. בסוף אוגוסט 1990, שלטה בפולין ממשלה בהנהגת סולידריות, ובדצמבר נבחר ולנסה לנשיאות פולין, והרפובליקה העממית של פולין הפכה לרפובליקה של פולין.