הרפובליקה של באנאט

הרפובליקה של באנאט
Republica bănăţeană
Банатска република
Bánáti köztársaság
Banat05.png
שפה נפוצה
השפות המקובלות:
אוסטרית-גרמנית, הונגרית, סוובית-גרמנית
עיר בירהטימישוארה
משטר רפובליקה
הקמה
תאריך הקמה

1918
פירוק
תאריך פירוק

1919
ישות קודמת ממלכת הונגריה
באנאט, באצ'קה ובארניה
ישות יורשת ממלכת רומניהממלכת רומניה ממלכת רומניה
באנאט, באצ'קה ובארניה
מפת הרפובליקה. הקווים השחורים מסמלים את הגבולות החדשים של המדינות השכנות, לאחר חלוקת החבל ביניהן.

הרפובליקה של באנאטרומנית: Republica bănăţeană, בסרבית: Банатска република, בהונגרית: Bánáti köztársaság) הייתה ישות מדינית קצרת-ימים שהוכרזה בטימישוארה ב-1 בנובמבר 1918 וחולקה בין המדינות הסובבות אותה - רומניה, יוגוסלביה והונגריה ביוני 1919.

היסטוריה

במהלך מלחמת העולם הראשונה הבטיחו מדינת ההסכמה לרומניה ולסרביה בהבנות חשאיות חלקים מהבאנאט בתמורה להצטרפותן של אלה ללחימה נגד האימפריה האוסטרו-הונגרית. בעקבות התפרקותה של אוסטרו-הונגריה ב-31 באוקטובר 1918, הקים כל אחד מהלאומים בחבל (הרומנים, הסרבים, ההונגרים, הגרמנים והיהודים) מועצה צבאית. נעשה ניסיון לשמר את הרב-לאומיות של הבאנאט ולמנוע את חלוקתו של החבל. ב-1 בנובמבר התכנסו נציגי הלאומים השונים לישיבה מכוננת בבית העירייה של טימישוארה, נבחרה מועצה לאומית ודוקטור אוטו רוט, פוליטיקאי סוציאל-דמוקרטי, הכריז על עצמאותה של הרפובליקה. רוט נבחר באותה ישיבה כראש המועצה, ואלברט בארתה נבחר כממונה על הביטחון.

ב-4 בנובמבר הוקמו יחידות צבאיות ומשמר אזרחי במטרה להשיג שליטה בחבל.

המועצה הלאומית לא יכלה לתפקד כי הרפובליקה לא קיבלה הכרה בינלאומית, והרוב הרומני בה שאף לאיחוד החבל עם רומניה.

מאחר שגם לסרביה היו דרישות טריטוריאליות בחבל, פלש הצבא הסרבי לבאנאט ב-15 בנובמבר 1918. המועצה הלאומית פורקה על ידי הסרבים ב-21 בפברואר 1919. לאחר החלטת אלבה-יוליה ברומניה והחלטת הפרלמנט בנובי סאד ביוגוסלביה חולק הבאנאט למעשה ב-21 ביוני 1919 באופן הבא:

  • 18.945 קמ"ר לרומניה
  • 9.307 קמ"ר ליוגוסלביה
  • 217 קמ"ר להונגריה

חלוקה זו אושרה באופן פורמלי בחוזה טריאנון ב-4 ביוני 1920.

ב-16 באפריל 1920 הגישו תושבי הבאנאט הגרמנים לועידת השלום בפריז בקשה להקמה מחודשת של הרפובליקה. ההצעה רצתה לצרף לרפובליקה גם את חבל באצ'קה הסרבי ולחלק את החבל לקאנטונים לאומיים. ועידת השלום דחתה הצעה זו.