השמדת הצוענים במלחמת העולם השנייה

צוענים עומדים להישלח לגירוש מאספרג בגרמניה, מאי 1940
צוענים באושוויץ (מלחמת העולם השנייה)

השמדת הצוענים במלחמת העולם השנייה (פוראיימוס, Porrajmos; רומאני "הטריפה") הייתה חלק ממדיניות הגזע הנאצית של גרמניה, ופשעים אלה נגד האנושות של רדיפות הצוענים ורצח העם שבוצע בהם, נעשו בד בבד עם השמדת היהודים בשואה. הנאצים שאפו לחסל את כל אוכלוסיית בני הרומה והסינטי (הצוענים) באירופה, ובמהלך מלחמת העולם השנייה טבחו מאות אלפים מהם. מספרם המדויק של הצוענים שהושמדו אינו ידוע, מכיוון שקהילות הצוענים היו מאורגנות פחות מהקהילות היהודיות ובחלק מהמקרים חסר רישום אוכלוסין מסודר לגביהם.

מרבית ההיסטוריונים מעריכים כי מספר הקרבנות נעות בין 220,000 לחצי מיליון צוענים שנרצחו והוצאו להורג ללא משפט במחנות הריכוז, מחנות השמדה, ועל ידי האיינזצגרופן.[1]

השמדת הצוענים נקראת בלשון רומאני (צוענית) פּוֹרָאימוֹס (טרִיפה; מונח שטבע חוקר הצוענים איאן האנקוק) או סָאמוּדָרִיפֶּן (רצח המונים). בהשוואה למחקרים ההיסטוריים העוסקים בשואה, מעט מאוד מחקר היסטורי מוקדש באופן בלעדי לרצח העם הצועני. רק בשנים האחרונות הולכים ומתפרסמים יותר ויותר מחקרים העוסקים בנושא זה.

יום הזיכרון להשמדת הצוענים מצוין בעולם מדי שנה ב-2 באוגוסט, היום שבו בשנת 1944, חוסל מחנה הצוענים באושוויץ, וכל יושביו נשלחו לתאי הגזים.