השערת התעודות

השערת התעודות, או תורת המקורות, או השערת ולהאוזן (על שם יוליוס ולהאוזן, שהציע את הגיבוש הקלסי של התאוריה), היא ההשערה כי חמשת חומשי תורה נערכו על ידי איחוד של מספר תעודות קדומות יותר המהוות נרטיבים עצמאיים, מקבילים ושלמים של אותם מיתוסים. לרוב מקובל להגדיר ארבע תעודות אך המספר המדויק אינו החלק המרכזי של ההשערה.

ההשערה פותחה במאות ה-18 וה-19 מהניסיון להבין את הסתירות בטקסט המקראי.

ארבעת המקורות המשוערים הם (מתוארכים לפי הצעתו של ולהאוזן, שהציע זאת לראשונה):

על אף שתורה זו בוקרה רבות, במיוחד בסוף המאה ה-20, המינוח והתובנות שלה ממשיכים לספק את מסגרת התאוריות המודרניות לניתוח האופי ומקורותיה המרוכבים של התורה.

השערת התעודות שייכת לתחום ביקורת המקרא, החוקר את המקרא והספרות הקרובה לו בכלי מחקר פילולוגיים. מקובל לחלק את תחום המחקר לשני ענפים נפרדים: "ביקורת נמוכה" (Lower Criticism), העוקבת אחר השיבושים והשינויים שחלו בטקסט המקראי במהלך העתקתו לאחר גיבושו הסופי (על כך ראו בערך ביקורת נוסח המקרא), ו"ביקורת גבוהה" (Higher Criticism), המבקשת לזהות את המקורות הספרותיים שמהם התפתח לימים הטקסט המקראי.[1] השערת התעודות היא חלק מן הביקורת הגבוהה.