התרשלות

  • דיני נזיקין
    העוולות הספציפיות
    תקיפהכליאת שווא
    גרם הפרת חוזההסגת גבול
    הפרת חוזה נישואין והפרת חוזה עקב
    שביתה והשבתה כחריג לגרם הפרת חוזה
    מטרד לציבורמטרד ליחיד
    הפרעה לאור שמש ומניעת תמיכה
    תרמית • שליחת יד • נגישה
    עוולת הפרת חובה חקוקה
    הפרת חובה חקוקה
    עוולת הרשלנות
    התרשלותחובת הזהירות
    הדבר מעיד על עצמו
    חובת הראיה ברשלנות
    קשר סיבתי
    קשר סיבתי משפטיקשר סיבתי עובדתי
    נזק
    נזק כלכלי טהורנזקי ריקושט
    נזק בלתי ממוני טהורגולגולת דקה
    פגיעה באוטונומיה
    ריחוק הנזקעקרון הקטנת הנזק
    נזיקין מתחום הרפואה
    רשלנות רפואיתהסכמה מדעת
    הולדה בעוולההפלה בעוולה
    חוק זכויות החולה
    לשון הרע
    ההגנה על הפרטיות בנזיקין
    לשון הרע על המת ולשון הרע על ציבור
    הגנת "אמת דיברתי" בלשון הרע
    הגנת תום הלב בלשון הרע
    עוולות מסחריות
    גניבת עיןפגמי ייצור והעדר אזהרות
    גזל סוד מסחריפגמי תכנון
    עוולות חוקתיות
    עוולות חוקתיות
    הגנות
    מעשה של מה בכך • קטין
    הגנה עצמית • כורח
    דוקטרינות המשפיעות על החיוב בנזיקין
    אשם תורם כהגנה מוחלטת
    אשם תורם כהגנה יחסית
    הסתכנות מרצוןאשם תורם וקטינים
    מעילה בת עוולה לא תצמח תרופה
    התיישנות בנזיקין
    ריבוי מעוולים
    ריבוי מעווליםמעוולים במשותף
    נזק שאינו ניתן לחלוקה
    אחריות שילוחית
    אחריות שילוחית ואחריות מעביד
    אחריות מעסיק קבלן
    אחריות משתף ומשדל
    אחריות רשויות ציבור ועובדי מדינה
    פיצויים
    פיצויים עונשייםהטבת נזקי גוף
    תשלום עתי ותשלום חד-פעמי
    פיצוי ללא הוכחת נזק
    מטרות דיני הנזיקין
    צדק מתקןצדק מחלקהרתעה
    ערכים נוספים בדיני נזיקין
    כללי ברירת הדיןהמחאת תביעה
    מלחמה בדיני הנזיקיןמחדלים בנזיקין

    עוולת הרשלנות היא אחת העוולות המרכזיות ביותר בדיני הנזיקין, והיא נדונה בפסיקה יותר מכל עוולה אחרת. העוולה מבוססת על הרעיון לפיו הגורם לחברו נזק תוך שהוא מתנהג באופן בלתי סביר צריך לפצותו בגין נזקיו.

    העוולה מורכבת מורפולוגית משלושה יסודות: היסוד הראשון הוא יסוד ההתרשלות ובמסגרתו בוחן בית המשפט האם התנהגותו של המזיק חרגה מסטנדרט של התנהגות סבירה באותן נסיבות בהן פעל. בהמשך, במסגרת יסוד חובת הזהירות נקבע האם יעיל וראוי לחייב את המזיק שהתרשל לפצות את הניזוק, לאור היחסים בין הצדדים וההקשר בו אירעו הדברים. לבסוף, במסגרת יסוד הקשר הסיבתי, נבדק האם התרשלות המזיק היא היא שגרמה לנזק.

    המודל שתואר לעיל, המונה שלושה יסודות, הוא המודל המקובל לעוולת הרשלנות בעולם האקדמי ובארצות המשפט המקובל, אולם בפסיקה בישראל השתרש השימוש במודל מרובע. המודל המרובע כולל גם הוא את יסודות ההתרשלות והקשר הסיבתי, אך הוא מפצל את יסוד חובת הזהירות לחובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית. במסגרת הדיון בחובת הזהירות המושגית נקבע האם באופן עקרוני, בין שני סוגי האנשים הרלוונטיים, חלה חובת זהירות, ובמסגרת חובת הזהירות הקונקרטית נקבע האם במקרה הספציפי שבו מדובר חלה חובת זהירות. פיצול זה של חובת הזהירות, אשר יצר את 'המודל המרובע', יוצר השלכות על ניתוח יסוד ההתרשלות בפסיקה הישראלית.

  • יסוד ההתרשלות
  • סטנדרט ההתנהגות
  • הקשר בין מושג ההתרשלות לבין הגישה הכלכלית לדיני הנזיקין
  • נוסחת הנד
  • סקירת הדין
  • לקריאה נוספת

דיני נזיקין
העוולות הספציפיות
תקיפהכליאת שווא
גרם הפרת חוזההסגת גבול
הפרת חוזה נישואין והפרת חוזה עקב
שביתה והשבתה כחריג לגרם הפרת חוזה
מטרד לציבורמטרד ליחיד
הפרעה לאור שמש ומניעת תמיכה
תרמית • שליחת יד • נגישה
עוולת הפרת חובה חקוקה
הפרת חובה חקוקה
עוולת הרשלנות
התרשלותחובת הזהירות
הדבר מעיד על עצמו
חובת הראיה ברשלנות
קשר סיבתי
קשר סיבתי משפטיקשר סיבתי עובדתי
נזק
נזק כלכלי טהורנזקי ריקושט
נזק בלתי ממוני טהורגולגולת דקה
פגיעה באוטונומיה
ריחוק הנזקעקרון הקטנת הנזק
נזיקין מתחום הרפואה
רשלנות רפואיתהסכמה מדעת
הולדה בעוולההפלה בעוולה
חוק זכויות החולה
לשון הרע
ההגנה על הפרטיות בנזיקין
לשון הרע על המת ולשון הרע על ציבור
הגנת "אמת דיברתי" בלשון הרע
הגנת תום הלב בלשון הרע
עוולות מסחריות
גניבת עיןפגמי ייצור והעדר אזהרות
גזל סוד מסחריפגמי תכנון
עוולות חוקתיות
עוולות חוקתיות
הגנות
מעשה של מה בכך • קטין
הגנה עצמית • כורח
דוקטרינות המשפיעות על החיוב בנזיקין
אשם תורם כהגנה מוחלטת
אשם תורם כהגנה יחסית
הסתכנות מרצוןאשם תורם וקטינים
מעילה בת עוולה לא תצמח תרופה
התיישנות בנזיקין
ריבוי מעוולים
ריבוי מעווליםמעוולים במשותף
נזק שאינו ניתן לחלוקה
אחריות שילוחית
אחריות שילוחית ואחריות מעביד
אחריות מעסיק קבלן
אחריות משתף ומשדל
אחריות רשויות ציבור ועובדי מדינה
פיצויים
פיצויים עונשייםהטבת נזקי גוף
תשלום עתי ותשלום חד-פעמי
פיצוי ללא הוכחת נזק
מטרות דיני הנזיקין
צדק מתקןצדק מחלקהרתעה
ערכים נוספים בדיני נזיקין
כללי ברירת הדיןהמחאת תביעה
מלחמה בדיני הנזיקיןמחדלים בנזיקין

עוולת הרשלנות היא אחת העוולות המרכזיות ביותר בדיני הנזיקין, והיא נדונה בפסיקה יותר מכל עוולה אחרת. העוולה מבוססת על הרעיון לפיו הגורם לחברו נזק תוך שהוא מתנהג באופן בלתי סביר צריך לפצותו בגין נזקיו.

העוולה מורכבת מורפולוגית משלושה יסודות: היסוד הראשון הוא יסוד ההתרשלות ובמסגרתו בוחן בית המשפט האם התנהגותו של המזיק חרגה מסטנדרט של התנהגות סבירה באותן נסיבות בהן פעל. בהמשך, במסגרת יסוד חובת הזהירות נקבע האם יעיל וראוי לחייב את המזיק שהתרשל לפצות את הניזוק, לאור היחסים בין הצדדים וההקשר בו אירעו הדברים. לבסוף, במסגרת יסוד הקשר הסיבתי, נבדק האם התרשלות המזיק היא היא שגרמה לנזק.

המודל שתואר לעיל, המונה שלושה יסודות, הוא המודל המקובל לעוולת הרשלנות בעולם האקדמי ובארצות המשפט המקובל, אולם בפסיקה בישראל השתרש השימוש במודל מרובע. המודל המרובע כולל גם הוא את יסודות ההתרשלות והקשר הסיבתי, אך הוא מפצל את יסוד חובת הזהירות לחובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית. במסגרת הדיון בחובת הזהירות המושגית נקבע האם באופן עקרוני, בין שני סוגי האנשים הרלוונטיים, חלה חובת זהירות, ובמסגרת חובת הזהירות הקונקרטית נקבע האם במקרה הספציפי שבו מדובר חלה חובת זהירות. פיצול זה של חובת הזהירות, אשר יצר את 'המודל המרובע', יוצר השלכות על ניתוח יסוד ההתרשלות בפסיקה הישראלית.