זכור ברית אברהם

  • זְכֹר בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק הוא פיוט מפורסם שחובר על ידי רבנו גרשום מאור הגולה (אשכנז, המאה ה-11). הפיוט מגולל את סבלותיהם של היהודים באירופה, ומסיים במשאלה לעתיד חדש וטוב יותר, בבניין בית המקדש וקיבוץ גלויות.

    הפיוט נאמר בקרב יהדות אשכנז פעמים רבות במהלך הימים הנוראים, והפך לאבן יסוד ולאבטיפוס של פיוט סליחה. בסליחות נאמר הפיוט בכל מנהגי אשכנז בסליחות שבערב ראש השנה,[1] והוא נאמר גם בסליחות לצום גדליה לפי מנהגי ליטא ופולין,[2] ובערב יום כיפור לפי מנהגי קהילות אשכנז המערבי.[3] הפיוט נאמר גם בסוף חזרת הש"ץ של תפילת נעילה שביום הכיפורים בשני מנהגי אשכנז; לפי מנהג אשכנז המזרחי, אומרים בנעילה רק שני בתים מהפיוט: "גּוֹאֵל חָזָק" ו"הָעִיר הַקֹּדֶשׁ".[4]

  • רקע
  • תוכן הפיוט
  • מבנה הפיוט
  • מילות הפיוט
  • השפעת הפיוט
  • קישורים חיצוניים
  • הערות שוליים

זְכֹר בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק הוא פיוט מפורסם שחובר על ידי רבנו גרשום מאור הגולה (אשכנז, המאה ה-11). הפיוט מגולל את סבלותיהם של היהודים באירופה, ומסיים במשאלה לעתיד חדש וטוב יותר, בבניין בית המקדש וקיבוץ גלויות.

הפיוט נאמר בקרב יהדות אשכנז פעמים רבות במהלך הימים הנוראים, והפך לאבן יסוד ולאבטיפוס של פיוט סליחה. בסליחות נאמר הפיוט בכל מנהגי אשכנז בסליחות שבערב ראש השנה,[1] והוא נאמר גם בסליחות לצום גדליה לפי מנהגי ליטא ופולין,[2] ובערב יום כיפור לפי מנהגי קהילות אשכנז המערבי.[3] הפיוט נאמר גם בסוף חזרת הש"ץ של תפילת נעילה שביום הכיפורים בשני מנהגי אשכנז; לפי מנהג אשכנז המזרחי, אומרים בנעילה רק שני בתים מהפיוט: "גּוֹאֵל חָזָק" ו"הָעִיר הַקֹּדֶשׁ".[4]