חילול שבת

בהלכות שבת, חילול שבת הוא מושג שפירושו אי-שמירה על איסורי שבת - ל"ט אבות מלאכה ותולדותיהן, וכן איסורי שבות. העונש המפורט בתורה על חילול שבת במזיד, אם חילל שבת בפני עדים שהתרו בו הוא סקילה, ואם חילל שבת שלא בפני עדים חייב כרת שנאמר: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ"[1]. העונש מדאורייתא על חילול שבת בשוגג הוא הבאת קורבן חטאת[2].