חיסון
English: Vaccine

חייל בצבא ארצות הברית מתחסן
מודעה בריטית הקוראת להתחסן מפני דיפתריה

חיסון הוא אמצעי ריפוי מונע, שמונע השפעה של גורמים מזיקים לבריאות כמו נגיפים ומחלות שונות, לפני שהם פוגעים בגוף. תכלית החיסון היא לאמן את מערכת החיסון וללמד אותה להכיר מחוללי מחלות (ובהם פתוגנים), שהמערכת אינה ערוכה להתמודד מולם.

חיסונים הם ממצילי החיים הגדולים בתולדות האנושות. על פי הערכות מבוססות חיסונים הצילו ממוות למעלה מ-20 מיליון איש בין השנים 2001 ל 2015 בלבד[1], ולפי הערכות אחרות מדובר על הצלה ממוות של כשני מיליון איש בכל שנה[2]. לאורך השנים מספר האנשים שניצלו ממוות בזכות חיסונים מגיע למאות מיליונים.

חיסונים הם הקלה כלכלית משמעותית, שכן הם חוסכים טיפולים רפואיים ושימוש בתרופות יקרות, בעוד שעלות החיסון עצמו בדרך כלל נמוכה[3].

אופן הפעולה של חיסונים הוא הכנת המערכת החיסונית הטבעית להתמודדות עם מזיקים זרים לה. בגוף האדם פועלת המערכת החיסונית, שלאורך חיי האדם נתקלת בגורמים שונים ולומדת לזהות אותם ולסווגם כמזיקים, או כבלתי מזיקים. כשהגוף מזהה גורם מזיק הוא מפתח נוגדנים, שחלקם פועלים על ידי ניטרול התא הפולש, וחלקם משמשים כאמצעי זיהוי וסימון שנצמדים לתאי הפולש ובכך מאפשרים לתאי הדם הלבנים לזהות ולתקוף את הפולש. עבור כל סוג פולש מיוצרים נוגדנים ספציפיים לטיפול בו, בשל כך, ללא נוכחות נוגדנים ספציפיים לסוגי פולשים ספציפיים יעילות מערכת ההגנה הטבעית נפגמת.

מרבית החיסונים פועלים באמצעות הכנסה של הגורם המזיק (אנטיגן) בגרסה מוחלשת, או מומת, אל הגוף, מתוך כוונה שהמערכת החיסונית תלמד לזהות אותו כמזיק ובעקבות זאת תייצר עבורו נוגדנים, תחסל אותו, ותייצר תאי זיכרון ייחודיים לו. הגרסה המוחלשת הזאת על פי רוב לא גורמת להופעת המחלה כלל, ולעיתים מופיעים רק סימפטומים מוחלשים שלא מתקרבים בנזק שהם גורמים לזה של התפרצות ממשית של המחלה. חיסון מסוג זה נקרא חיסון פעיל. הרופא הבריטי אדוארד ג'נר פיתח את החיסון הפעיל הראשון בעולם.

בחיסון סביל, לעומת זאת, מחדירים אל הגוף נוגדנים באופן ישיר; חיסון כזה מתבצע כשיש צורך לטפל באופן מיידי בזיהום חמור; במצב כזה הזמן יקר ולא ניתן לחכות עד שהגוף ייצר בעצמו נוגדנים, כפי שמתרחש בחיסון פעיל.

ישנן מחלות עבורן מספיק חיסון בודד או סדרת חיסונים בודדת, והנוגדנים נשארים בגוף למשך כל החיים. אולם ישנן מחלות שהגוף שוכח אותן ולכן נוצר צורך לחזור על החיסון מדי כמה שנים, ואף מדי חודשים.

היות שכל אזור גאוגרפי בעולם שונה ממשנהו מבחינת אוכלוסיית בני האדם, הצמחים, החיידקים וכל הסביבה הביולוגית, אדם הגדל כל חייו באזור מסוים עלול להיות חשוף יותר למחלות באזורים בהם הוא לראשונה מבקר. לכן, לפני נסיעות למקומות מרוחקים, במיוחד כאלה שהתברואה בהם לוקה, נהוג להתחסן לפני נסיעה למדינה או יבשת זאת וכל קופות החולים ממליצות על חיסונים אלו.

הישג בולט של השמוש בחיסונים הוא חיסולה המוחלט של מחלת האבעבועות השחורות, שלבדה קטלה למעלה מ-300 מיליון איש. הישג נוסף הוא צמצום דרמטי במספר מקרי מחלת הפוליו, אשר שיתקה והרגה כחצי מיליארד איש. כיום הצטמצם המספר לכמה מאות מקרים בשנה בלבד.