יגאל אלון
English: Yigal Allon

יגאל אלון
יגאל אלון בנובמבר 1975
יגאל אלון כשר החוץ, נובמבר 1975
לידה10 באוקטובר 1918
ד' בחשוון ה'תרע"ט
כפר תבור, המנדט הבריטי
פטירה29 בפברואר 1980 (בגיל 61)
י"ב באדר ה'תש"ם
עפולה, ישראל
מדינהישראלישראל  ישראל
מקום קבורהגינוסר, ישראל
השכלהקולג' סנט אנתוני עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוקפוליטיקאי, איש צבא עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגההעבודה עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעהאחדות העבודה - פועלי ציון
המערך הראשון
מפלגת העבודה
המערך (השני)
בת זוגרות אלון (אפיסדורף)
ראש ממשלת ישראל (בפועל)
26 בפברואר 196917 במרץ 1969
(20 ימים)
תחת הנשיאזלמן שזר
סגן ראש ממשלת ישראל ה־3
12 בינואר 196620 ביוני 1977
(11 שנים)
שר החוץ ה־4
3 ביוני 197420 ביוני 1977
(3 שנים)
שר החינוך והתרבות ה־8
15 בדצמבר 19693 ביוני 1974
(4 שנים ו-24 שבועות)
חבר הכנסת
17 באוגוסט 195525 באוקטובר 1960
(5 שנים ו-10 שבועות)
4 בספטמבר 196129 בפברואר 1980
(18 שנים)
כנסות3 - 4, 5 - 9
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יגאל אלון (פַּיְיקוֹביץ') (10 באוקטובר 1918, ד' בחשוון, תרע"ט29 בפברואר 1980, י"ב באדר, תש"ם) היה איש צבא ופוליטיקאי ישראלי, שהיה מפקד הפלמ"ח, מראשי צה"ל במלחמת העצמאות בדרגת אלוף, מראשי מפלגת העבודה, ראש ממשלת ישראל בפועל במשך 19 יום, חבר הכנסת, סגן ראש הממשלה ושר בממשלות ישראל.

אלון, יליד מֶסְחָה (כפר תבור), שהגן על שדות המושבה עוד מנעוריו, הצטרף לאחר מכן לקיבוץ גינוסר ולתנועת העבודה, שהייתה עבורו שינוי אידאולוגי מבית גידולו. בימי המרד הערבי התגייס ל"הגנה" בתור נוטר ולוחם פו"ש ולאחר מכן לפלמ"ח, שם התבלט כמפקד פלוגה ומפקד יחידת מסתערבים בסוריה, והגיע לפיקוד על הפלמ"ח כתלמידו של יצחק שדה ומגשים חזונו. כמפקד בפלמ"ח עסק בגידולו של הארגון ובארגונו בגדודים, ובעידוד חבריו בתקופה קשה לארגון, אל מול הגיוס לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. במסגרת תנועת המרי העברי לאחר המלחמה, הוא תכנן ויישם מבצעים נועזים דוגמת ליל הגשרים ופעולות נגד חסימת נתיבי העפלה לארץ. במלחמת העצמאות פיקד אלון על המבצעים לכיבוש הגליל, לוד ורמלה, עמד בראש חזית הדרום ופיקד על כיבוש כל הנגב עד לאילת. הוא התגלה כטקטיקן מוכשר, הדוגל בהפתעת האויב בדרכים עקיפות ולא צפויות, ומוכן לקחת סיכונים בשל כך.

לאחר שחרורו הכפוי מצה"ל על ידי ראש הממשלה בן-גוריון, וכשהוא עטור תהילת המלחמה ונתפס כמייצג הבולט ביותר של דור תש"ח, הצטרף לפוליטיקה – לתנועת אחדות העבודה – ולאחר מכן דחף לאיחודה עם מפא"י וליצירת מפלגת העבודה. אף על פי שהגיע עם השנים לתפקידים בכירים כסגן ראש הממשלה, שר החינוך והחוץ, הציג תוכנית מדינית ראשונה לעתיד השטחים בשם "תוכנית אלון" והיה שותף במגעים שהובילו להסכם ביניים מול מצרים, אלון נחשב למי שהחמיץ את הפסגה. דוגמה בולטת לכך הייתה אי-מינויו כשר ביטחון לפני מלחמת ששת הימים, למרות רצונם של ראשי המדינה, לטובת יריבו הפוליטי משה דיין. לאחר המהפך הפוליטי, כשהחל את המרוץ לראשות מפלגת העבודה, נפטר בפתאומיות בגיל 61.