יוזף פוניאטובסקי

יוזף פוניאטובסקי
Józef Antoni Poniatowski
Prince Jozef Poniatowski, by Josef Grassi.jpg
לידה7 במאי 1763
וינה, ממלכת הבסבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה19 באוקטובר 1813 (בגיל 50)
לייפציג, ממלכת סקסוניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורהקריפטת לאונרד הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכותחיל רגלים עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגהMarshal of the Empire עריכת הנתון בוויקינתונים
מלחמות וקרבות
עיטורים
  • צלב גדול של לגיון הכבוד
  • Marshal of the Empire
  • מרשל צרפת
  • שמות החקוקים בשער הניצחון בפריז
  • עיטור מסדר העיט הלבן
  • מסדר העיט השחור
  • מסדר העיט האדום
  • מסדר סטניסלב הקדוש
  • הצלב הגדול עם כוכב של וירטוטי מיליטארי
  • מפקד הצלב בווירטוטי מיליטארי
  • המסדר הריבוני הצבאי של מלטה
  • Royal Order of the Two-Sicilies
  • מסדר סטפנוס הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הנסיך יוזף אנטוני פוניאטובסקיפולנית: Józef Antoni Poniatowski; ‏17631813) היה מצביא פולני שכיהן כשר המלחמה של דוכסות ורשה.

ביוגרפיה

פוניאטובסקי נולד בשנת 1763 למשפחת אצולה (היה אחיינו של מלך פולין האחרון, סטניסלאב פוניאטובסקי), התגייס לצבא ושרת במלחמת פולין-רוסיה. לאחר חלוקת פולין והתפטרותו של דודו המלך הוחרם רכושו של פוניאטובסקי בידי הרוסים והוא יצא לגלות.

הוא עבר לווינה ולאחר מכן לברלין. לאחר עלייתו לשלטון של נפוליאון בונפרטה בצרפת הבטיח נפוליאון לעמים משועבדים שונים, בהם היהודים והפולנים, עצמאות, וכך זכה בתמיכתם. פולנים רבים הצטרפו לצבאו של נפוליאון, בהם גם פוניאטובסקי, שראה זאת כהזדמנות חדשה להקמת פולין.

הוביל כמה גייסות מתנדבים בקרבות מול אוסטריה ופרוסיה. הן מפקדי הצבא הצרפתי והן קצינים מתנדבים הבחינו בכשרונו ולאחר שאישר נפוליאון את הקמת דוכסות ורשה מונה פוניאטובסקי למרשל.

לאחר הפלישה הצרפתית לרוסיה פיקד על הארמייה החמישית המורכבת מצרפתים גרמנים ופולנים יחד עם ז'רום בונפרטה, הצעיר שבאחיו של נפוליאון. לחם בקרבות שונים בתחומי האימפריה הרוסית, בין היתר קרב בורודינו. לאחר לכידת מוסקבה נכנס בראש גדוד פולני אל תוך העיר ההרוסה, שמגיניה נטשו אותה. לאחר הנסיגה מרוסיה הקים צבא מתנדבים פולני חדש שהשתתף בקרב לייפציג. במהלך הקרב נבהל סוסו של פוניאטובסקי והלה לא הצליח לרסן אותו הוא הועף מגב הסוס ומת. שרידיו הועברו לקתדרלת ואוול בקרקוב. אנדרטה לכבודו הוקמה בוורשה, אולם היא נהרסה במהלך ההפצצות הגרמניות במלחמת העולם השנייה.