יוסיף סטלין
English: Joseph Stalin

  • סטלין
    יוסיף ויסריונוביץ' ג'וגאשווילי,
    Иосиф Виссарионович Джугашвили, Сталин (רוסית)
    jstalin secretary general cccp 1942 flipped.jpg
    יוסיף סטלין, 1942
    לידה 18 בדצמבר 1878
    האימפריה הרוסית (1858-1883)האימפריה הרוסית (1858-1883) גורי, האימפריה הרוסית
    פטירה 5 במרץ 1953 (בגיל 74)
    ברית המועצות (1923-1955)ברית המועצות (1923-1955) מעון קונצבו, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
    מדינה ברית המועצות (1923-1955)ברית המועצות (1923-1955) ברית המועצות
    מקום קבורה רוסיהרוסיה חומת הקרמלין, מוסקבה
    השכלה
    • הסמינר הרוחני של טביליסי
    • gori school עריכת הנתון בוויקינתונים
    עיסוק פוליטיקאי, מהפכן, מחבר עריכת הנתון בוויקינתונים
    מפלגה המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
    בת זוג
    • יקטרינה (קאטו) סבאנידזה (1906–1907)
    • נדיז'דה (נדיה) אללוייבה (1919–9 בנובמבר 1932)
    שושלת משפחתו של יוסיף סטלין
    אב בסריון ג'ור'אשווילי עריכת הנתון בוויקינתונים
    אם כתוואן גוולאדזה עריכת הנתון בוויקינתונים
    צאצאים יאקוב ג'וגאשווילי
    ואסיל ג'וגאשווילי
    סבטלנה אלילויבה
    konstantin kuzakov
    artem sergeev עריכת הנתון בוויקינתונים
    שליט ברית המועצות (מזכיר כללי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות) ה־2
    19221953
    (כ־31 שנים)
    ולדימיר לנין
    גאורגי מלנקוב
    פרסים והוקרה
    • עיטור לנין (20 בדצמבר 1939)
    • מדליית הניצחון על יפן (אוקטובר 1945)
    • מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945 (מאי 1945)
    • עיטור הדגל האדום (27 בנובמבר 1919)
    • גיבור העמל הסוציאליסטי (20 בדצמבר 1939)
    • גיבור ברית המועצות (26 ביוני 1945)
    • עיטור הניצחון (29 ביולי 1944)
    • עיטור לנין (26 ביוני 1945)
    • עיטור הדגל האדום (13 בפברואר 1930)
    • מדליה להנצחת 20 שנים לצבא האדום (1938)
    • מסדר הרפובליקה של טובה (1943)
    • צלב המלחמה של צ'כוסלובקיה 1939–1945 (1943)
    • מסדר סובורוב, דרגה 1 (6 בנובמבר 1943)
    • order of the red star (18 באוגוסט 1922)
    • מדליית ההגנה על מוסקבה (1 במאי 1944)
    • עיטור הדגל האדום (3 בנובמבר 1944)
    • מסדר סוחבאאטאר (1945)
    • צלב המלחמה של צ'כוסלובקיה 1939–1945 (1945)
    • מסדר האריה הלבן (1945)
    • medal "for the victory over japan" of mongolia (1945)
    • מדליה להנצחת 800 שנים לייסוד מוסקבה (1947)
    • מסדר סוחבאאטאר (17 בדצמבר 1949)
    • עיטור לנין (20 בדצמבר 1949)
    • גיבור הרפובליקה העממית של מונגוליה (17 בדצמבר 1949)
    • איש השנה של המגזין "טיים" (1939)
    • איש השנה של המגזין "טיים" (1942)
    • אזרחות כבוד של פראג
    • אזרחות כבוד של צ'סקה בודייוביצה
    • עיטור הניצחון (26 ביוני 1945)
    • honorary citizen of chrudim עריכת הנתון בוויקינתונים
    חתימה joseph stalin signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
    לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית oojs ui icon info big.svg

    יוסיף ויסריונוביץ' ג'וגאשווילירוסית: Иосиф Виссарионович Джугашвили, להאזנה (מידעעזרה), מגאורגית: იოსებ ბესარიონის ძე ჯუღაშვილი, יוֹסבּ בֶּסָריוֹני דזֶה ג'וּגאשווילי; ‏18 בדצמבר 1878[1]5 במרץ 1953), נודע בכינויו סטליןרוסית: Сталин, "איש הפלדה"); היה מנהיג ומדינאי סובייטי ממוצא גאורגי ושליטה השני של ברית המועצות. סטלין נבחר למזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות ב-1922, חרף המלצותיו של לנין, שהעדיף את טרוצקי על פניו.[2] לאחר מותו של לנין ב-1924 ועד סוף שנות ה-20 סטלין חיזק בהדרגה את מעמדו כשליט יחיד של ברית המועצות, והנהיג את המפלגה הקומוניסטית ואת המדינה הסובייטית עד יום מותו.

    סטלין היה אחד מרוצחי ההמונים הגדולים בהיסטוריה: אומדן מספר קורבנותיו נע בין 11 מיליון ל-40 מיליון, והוא נחשב לאחד מגדולי העריצים של המאה העשרים. סטלין הנהיג שלטון טרור רודני, שאופיין ברצף של חיסולי מתנגדים וכאלה שנחשדו כמתנגדים ("טיהורים"), כליאת מיליוני אנשים במחנות של עבודת כפייה, הנחתת מדיניות של קולקטיביזציה-מאונס שהביאה למותם של מיליונים ברעב (מה שכונה "הולודומור"), ופולחן אישיות קיצוני. בשיטות אלה הוא קידם תהליך של תיעוש בברית המועצות והפך אותה למעצמת-על קומוניסטית.

    ב-1939 חתם סטלין על הסכם אי-התקפה עם גרמניה הנאצית, על פיו חולקה מזרח אירופה בין שתי המעצמות. לאחר הפלישה הגרמנית לברית המועצות ביוני 1941, הוא הנהיג את ברית המועצות בנחישות עד להשגת הניצחון הסופי על הנאצים. למרות אחריותו לתבוסות הנוראות שספג הצבא האדום בשלבים הראשונים של המלחמה בחזית המזרחית, מילא סטלין תפקיד מרכזי בגיוס משאביה של ברית המועצות לשם הבסת גרמניה הנאצית, ובניהול המלחמה נגדה. בעקבות הניצחון במלחמת העולם השנייה התקבע מעמדה של ברית המועצות, בהנהגתו, כאחת משתי מעצמות-העל המובילות בעולם בתקופת המלחמה הקרה.

  • נעוריו
  • הפעילות המחתרתית
  • ממהפכת אוקטובר ועד מותו של לנין
  • עלייתו לשלטון
  • במלחמת העולם השנייה
  • לאחר המלחמה
  • מותו
  • מורשתו ודעותיו
  • עיטורים ומדליות
  • לקריאה נוספת
  • קישורים חיצוניים
  • הערות שוליים

סטלין
יוסיף ויסריונוביץ' ג'וגאשווילי,
Иосиф Виссарионович Джугашвили, Сталин (רוסית)
JStalin Secretary general CCCP 1942 flipped.jpg
יוסיף סטלין, 1942
לידה 18 בדצמבר 1878
האימפריה הרוסית (1858-1883)האימפריה הרוסית (1858-1883) גורי, האימפריה הרוסית
פטירה 5 במרץ 1953 (בגיל 74)
ברית המועצות (1923-1955)ברית המועצות (1923-1955) מעון קונצבו, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות (1923-1955)ברית המועצות (1923-1955) ברית המועצות
מקום קבורה רוסיהרוסיה חומת הקרמלין, מוסקבה
השכלה
עיסוק פוליטיקאי, מהפכן, מחבר עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
בת זוג
  • יקטרינה (קאטו) סבאנידזה (1906–1907)
  • נדיז'דה (נדיה) אללוייבה (1919–9 בנובמבר 1932)
שושלת משפחתו של יוסיף סטלין
אב בסריון ג'ור'אשווילי עריכת הנתון בוויקינתונים
אם כתוואן גוולאדזה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים יאקוב ג'וגאשווילי
ואסיל ג'וגאשווילי
סבטלנה אלילויבה
Konstantin Kuzakov
Artem Sergeev עריכת הנתון בוויקינתונים
שליט ברית המועצות (מזכיר כללי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות) ה־2
19221953
(כ־31 שנים)
פרסים והוקרה
חתימה Joseph Stalin Signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יוסיף ויסריונוביץ' ג'וגאשווילירוסית: Иосиф Виссарионович Джугашвили, להאזנה (מידעעזרה), מגאורגית: იოსებ ბესარიონის ძე ჯუღაშვილი, יוֹסבּ בֶּסָריוֹני דזֶה ג'וּגאשווילי; ‏18 בדצמבר 1878[1]5 במרץ 1953), נודע בכינויו סטליןרוסית: Сталин, "איש הפלדה"); היה מנהיג ומדינאי סובייטי ממוצא גאורגי ושליטה השני של ברית המועצות. סטלין נבחר למזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות ב-1922, חרף המלצותיו של לנין, שהעדיף את טרוצקי על פניו.[2] לאחר מותו של לנין ב-1924 ועד סוף שנות ה-20 סטלין חיזק בהדרגה את מעמדו כשליט יחיד של ברית המועצות, והנהיג את המפלגה הקומוניסטית ואת המדינה הסובייטית עד יום מותו.

סטלין היה אחד מרוצחי ההמונים הגדולים בהיסטוריה: אומדן מספר קורבנותיו נע בין 11 מיליון ל-40 מיליון, והוא נחשב לאחד מגדולי העריצים של המאה העשרים. סטלין הנהיג שלטון טרור רודני, שאופיין ברצף של חיסולי מתנגדים וכאלה שנחשדו כמתנגדים ("טיהורים"), כליאת מיליוני אנשים במחנות של עבודת כפייה, הנחתת מדיניות של קולקטיביזציה-מאונס שהביאה למותם של מיליונים ברעב (מה שכונה "הולודומור"), ופולחן אישיות קיצוני. בשיטות אלה הוא קידם תהליך של תיעוש בברית המועצות והפך אותה למעצמת-על קומוניסטית.

ב-1939 חתם סטלין על הסכם אי-התקפה עם גרמניה הנאצית, על פיו חולקה מזרח אירופה בין שתי המעצמות. לאחר הפלישה הגרמנית לברית המועצות ביוני 1941, הוא הנהיג את ברית המועצות בנחישות עד להשגת הניצחון הסופי על הנאצים. למרות אחריותו לתבוסות הנוראות שספג הצבא האדום בשלבים הראשונים של המלחמה בחזית המזרחית, מילא סטלין תפקיד מרכזי בגיוס משאביה של ברית המועצות לשם הבסת גרמניה הנאצית, ובניהול המלחמה נגדה. בעקבות הניצחון במלחמת העולם השנייה התקבע מעמדה של ברית המועצות, בהנהגתו, כאחת משתי מעצמות-העל המובילות בעולם בתקופת המלחמה הקרה.