כלכלת ישראל

כלכלת ישראל
Bursa07.jpg
גורדי השחקים של גוש דן מהווים סמל למודרניות הכלכלה הישראלית והתפתחותה
דירוג עולמיתמ"ג - 31, תמ"ג לנפש - 20[1]
מטבעשקל חדש (סימון בינלאומי ILS)
שער חליפין קבועאין
ארגוני סחרהארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, ארגון הסחר העולמי, קרן המטבע הבינלאומית
ענפי תעשייה עיקרייםשירותים - 67.7% מהתמ"ג, תעשייה - 30%, חקלאות - 2.1%
סטטיסטיקה
תמ"ג1.272 טריליון ש"ח (נכון ל-2017)[2]
תמ"ג לנפש163,900 ש"ח (2017)[4]
צמיחה כלכליתתמ"ג - 2.6% (2015)[3]; תמ"ג לנפש נומינלי (2010) - 2.7%; תמ"ג לנפש ריאלי (2010) - 2.4% (דירוג: 115; הערכה לשנת 2015)
אינפלציה (מה"ל)1%- (2015)
אוכלוסייה מתחת לקו העוני18.6% מבתי האב (2013)[5]
מדד ג'יני0.379[4] (דירוג: 50; 2013)
כוח עבודה3.485 מיליון ([6]; עובדים זרים - 200,000[4] (הערכה לשנת 2015)
כוח עבודה לפי מקצוע

בסדר עולה: (לפי סקר הלמ"ס משנת 2011) :חקלאות ייעור ודיג - 1% ,מידע ותקשורת -4%, בינוי - 5%,אירוח ואוכל -5%, שירותים מדעיים וטכנים - 6% ,שירות ניהול ותמיכה 8%, תעשייה - 10% ,שירותי בריאות ורווחה - 11%,מסחר סיטונאי וקמעונאי - 13% ,חינוך - 14%

ועוד [7]
שכר ממוצע10,188 ש"ח (מרץ 2017)[6][7]
שכר מינימום5,300 ש"ח (ינואר 2018)
אבטלה4.3% 2018)[8]
קשרי מסחר
יצוא33.7 מיליארד דולר[4]
יצוא מוצריםמוצרי טכנולוגיה עילית - תעופה, צבא, תקשורת, עיצוב ממוחשב ויצור ממוחשב, אלקטרוניקה רפואית, סיבים אופטיים;
יהלומים מלוטשים;
מוצרי תעשייה - נייר, עץ, מזון, משקאות, טבק, חומרי בנייה, מתכת, מוצרים כימיים, טקסטיל, הנעלה ופלסטיק.
מדינות עיקריותארצות הברית — 37%, האיחוד האירופי — 28%, מדינות אסיה — 18.4%[4]
יבוא40.5 מיליארד דולר[4]
מדינות עיקריותהאיחוד האירופי — 41%, מדינות אסיה — 17.4%, ארצות הברית — 15%[4]
חשבון שוטף0.5 מיליארד דולר (עודף)[4]
חוב חיצוני25.5% תוצר[9], 141.171 מיליארד ש"ח[10]
מימון ציבורי
סיוע כלכלי בינלאומי2.5 מיליארד דולר לשנה מארצות הברית (מאז 1985)[12].
מאז קום המדינה ועד 2012 הסתכם הסיוע האמריקאי בכ-860 מיליארד שקל (233.6 מיליארד דולר) במונחים ריאליים (112 מיליארד דולר במונחים נומינליים), ממוצע של כ-4% מהתמ"ג לשנה (בין השנים 1950 - 2012)[12].
הנתונים מבוססים בעיקר על: ספר העובדות העולמי של ה-CIA
הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה, הכוונה לדולר ארצות הברית, אלא אם כן צוין אחרת

כלכלת ישראל היא כלכלת שוק מעורבת בה לממשלה חלק משמעותי, לצד מגזר פרטי מפותח, הכולל תעשיית היי-טק משגשגת. מגזרי תעשייה מרכזיים נוספים הם התעשייה הביטחונית, תיירות, עיבוד מתכת, עיבוד כימיקלים, מכשור רפואי ועיבוד יהלומים. ישראל ענייה יחסית במשאבי טבע ולכן תלויה ביבוא מוצרים וחומרי גלם כגון נפט, דלק, פחם ומזון.

החל מאמצע שנות השמונים עברה כלכלת ישראל תמורה ממשק סוציאליסטי ריכוזי עם מגזר ציבורי רחב ונטל מס גדול, לכיוון כלכלת שוק תחרותית יותר. ממשלות ישראל נקטו הליכי הפרטה, ליברליזציה בשוק המט"ח, הורדת נטל המיסים על היבוא והורדה הדרגתית של מס ההכנסה ומס קנייה. בישראל עודם קיימים מונופולים ממשלתיים גדולים בהם חברת החשמל לישראל ורשות הספנות והנמלים. גם במגזר הפרטי יש דומיננטיות מונופוליסטית של מספר קבוצות אחזקה, השולטות במספר רב של חברות בישראל, בתחומים מגוונים.

כלכלת ישראל ידעה זעזועים רבים במהלך שנותיה בהם: היפר-אינפלציה, משבר מניות הבנקים והחרם הערבי. נוסף על כך היה עליה לקלוט גלי עלייה ולהתמודד עם ההשלכות הכלכליות של מלחמות ישראל והוצאה ביטחונית גבוהה. למרות כל אלה השכילה להגיע תוך כיובל שנים לרמה גבוהה של פיתוח כלכלי. בשוקי העולם משקיעים זרים, הבנקים העולמיים וסוכנויות דירוג האשראי מבטאים אמון רב בחוסנה של הכלכלה הישראלית. הצלחה זו נהוג לייחס לגורמים רבים, ובהם: כוח העבודה המשכיל, סיוע חוץ רחב היקף שקיבלה המדינה לאורך שנות קיומה מיהודי העולם, ארצות הברית וגרמניה, קליטת הון אנושי בצורת עליה, מדיניות מקרו-כלכלית נכונה של הממשלה ובנק ישראל, הכורח הביטחוני לפתח מערכות נשק מתוחכמות ולייצא אותן, ורפורמות מבניות ופתיחת המשק לתחרות.