לא-מודע קולקטיבי

לא-מודע קולקטיבי (לעיתים תת-מודע קולקטיבי) הוא מונח שטבע הפסיכולוג קרל יונג לציון הרובד הלא-מודע המשותף, כביכול, לכל בני האדם. רעיונותיו של יונג בנושא משלבים יסודות מיסטיים ברורים. בשל כך יש חילוקי דעות, האם יש לראות בהם פסבדו-מדע, תורה מיסטית או רעיון מדעי.[1]

בניגוד לזיגמונד פרויד, שטען כי הלא-מודע כולל רק תכנים וזכרונות שהיו נגישים לאדם והודחקו על ידיו באופן אקטיבי, יונג סבר כי הלא-מודע כולל בנוסף לתפיסה של פרויד, גם תכנים נפשיים שמעולם לא הגיעו לסף התודעה של האדם, והם לאו בהכרח נתפסים כשליליים. הלא-מודע הקולקטיבי של יונג כולל ארכיטיפים, שהם צורות או סמלים הקיימים אצל כל בני האדם בכל התרבויות. ארכיטיפים אלו הם אבני היסוד של הלא-מודע הקולקטיבי. בין הארכיטיפים שסיווג יונג נמצאים האב, האם, הילד, אלוהים, לידה מחדש, מוות, צל, פרסונה ועוד. על פי יונג, ככל שאישיותו של האדם הולכת ומתפתחת, התכנים של הלא-מודע הולכים ומתגלים למודע ומעשירים את חייו של האדם.