לואי הארבעה עשר, מלך צרפת

לואי הארבעה עשר, מלך צרפת
Louis XIV
Louis-xiv-lebrunl.jpg
לואי הארבעה עשר, מלך צרפת
לידה5 בספטמבר 1638
סן-ז'רמן-אן-לה, ממלכת צרפת
פטירה1 בספטמבר 1715 (בגיל 76)
ארמון ורסאי, ממלכת צרפת
שם מלאלואי-דיודונה
מדינהממלכת צרפתממלכת צרפת  ממלכת צרפת
מקום קבורהצרפתצרפת בזיליקת סן דני, סן דני
עיסוקפוליטיקאי, אספן אמנות, שחקן, מונרך עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוגמריה תרסה, נסיכת ספרד
שושלת בית בורבון
תוארמלך צרפת ונווארה
כינוי"מלך השמש", "לואי הגדול", "המונרך הגדול"
אבלואי השלושה עשר
אםאן מאוסטריה
צאצאיםלואי
אן-אליזבת
מארי-אן
מארי-תרז
פיליפ-שארל
לואי-פרנסואה
מלך צרפת ונווארה
14 במאי 16431 בספטמבר 1715
(72 שנים)
פרסים והוקרה
חתימהLouis XIV Signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
לואי ה-14 שצייר ריגו בשנת 1701

לואי הארבעה עשר (צרפתית: Louis XIV, ‏5 בספטמבר 16381 בספטמבר 1715) היה מלך צרפת ונווארה במשך 72 שנה (1643–1715).

תקופת שלטונו נודעת בשם עידן לואי הארבעה עשר מאחר שהוא היה החזק, והנודע במלכי אירופה באותה תקופה, שרבים ניסו לחקות אותו ואת חצרו. לואי קיבל לידיו מדינה במשבר, בפשיטת רגל פיננסית, תשושה ממלחמות ומעימותים פנימיים, והוריש לבאים אחריו מדינה יציבה, החזקה ביותר בעולם המערבי. הוא הרחיב את גבולות צרפת, העלה את נכדו על כס המלכות הספרדי, והקים ממשל מרכזי יעיל. בתקופתו שגשגה גם התרבות הצרפתית בדמותם של אישים כמולייר, ראסין, ולה פונטיין. עם זאת אופיין שלטונו בעריצות ובאי סובלנות שהובילו לאחר זמן לזעם העממי שהוליד את המהפכה הצרפתית. המלחמות והמסים הגבוהים רוששו חלקים ניכרים מצרפת וגרמו לקשיים כלכליים. המשפט המיוחס ללואי "המדינה זה אני" ("L'État, c'est moi") מבטא היטב את מהות המשטר האבסלוטי שייצג.

לואי הוכתר למלך בגיל חמש, אך נעשה שליט צרפת בפועל רק בשנת 1661 אחרי מותו של האיש החזק בצרפת, הקרדינל מזראן. ב-1660 נישא למריה תרזה, בתו של פליפה הרביעי, מלך ספרד, ולהם נולדו שלושה בנים ושלוש בנות שמכולם שרד הבן הבכור בלבד, לואי (1661 – 1711). מריה תרזה נפטרה ב-1683 והמלך נישא למאדאם דה מיינטנון אך לא נולדו להם ילדים. למלך לואי הארבעה עשר היו גם כששה עשר ילדים ממאהבותיו, ובהן לואיז דה לוואלייר שילדה בן ובת, ומאדאם דה מונטספאן שילדה שני בנים ושתי בנות.

הוא הקים את ארמון ורסאי העצום והמפואר שבקרבת פריז, קישט וריהט אותו בעושר והידור רב. ישיבתו רחוק מן העיר ביטאה את עליונותו על העם והגבירה את יראת הכבוד כלפיו. סגנון הבנייה של הנאו-קלאסיציזם הדגיש את העוצמה, היציבות והעושר של השליט היחיד. המלך ידע להיות מקסים ורב חסד והרשים את צרפת ואת אירופה כולה בטקסי המלכות המפוארים שערך ובחיי החצר העשירים והמורכבים. הוא הכניע את מרדנותם המסורתית של אצילי צרפת שגרמה צרות רבות לקודמיו בכך שחייבם להשתתף דרך קבע בחיי החצר רבי הטקסים. למעלה ממחצית מהכנסות המלך נועדו לאחזקת הארמון ולקיום החצר ובסופו של דבר הפאר והמותרות דלדלו את אוצר המדינה.