לודוויג ואן בטהובן

  • disambig rtl.svg המונח "בטהובן" מפנה לכאן. לערך העוסק בסרט קולנוע, ראו קוראים לי בטהובן.
    לודוויג ואן בטהובן
    ludwig van beethoven
    לודוויג ואן בטהובן
    דיוקן של בטהובן משנת 1820
    לידה 17 בדצמבר 1770
    האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה בון, נסיכות הבוחר מקלן
    פטירה 26 במרץ 1827 (בגיל 56)
    האימפריה האוסטריתהאימפריה האוסטרית וינה, האימפריה האוסטרית
    מספר יצירות ידוע 917 מסודרות bia1-849
    זרם קלאסית/רומנטית
    סוגה מוזיקה לתזמורת, מוזיקה קאמרית, סולו פסנתר, מוזיקה ווקאלית, מוזיקה לתזמורת כלי נשיפה, מוזיקת דאנס ועוד
    עיסוק מלחין עריכת הנתון בוויקינתונים
    כלי נגינה פסנתר, כינור עריכת הנתון בוויקינתונים
    חתימה חתימה
    לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית oojs ui icon info big.svg

    לודוויג ואן בטהובןגרמנית: ludwig van beethoven (מידעעזרה); 17 בדצמבר[1] 177026 במרץ[2] 1827) היה מלחין ופסנתרן גרמני. נחשב לאחד מגדולי המלחינים במוזיקה הקלאסית והיה דמות בולטת בתקופה החולפת בין התקופה הקלאסית והתקופה הרומנטית. שמו וגאוניותו עוררו השראה בדורות של מוזיקאים וקהל והוא נחשב לאחד משלושת ה-b - באך, בטהובן וברהמס - שלושה מלחינים מן הגדולים בהיסטוריה.

    בשנות העשרים המאוחרות לחייו החל לאבד את שמיעתו, אובדן שיכול לפגוע קשות בתפקודם של אנשים בכלל, ונחשב מביש במיוחד לגבי בני תקופתו. אולם, בטהובן המשיך להפיק יצירות מופת אפילו לאחר שחירשותו נעשתה מוחלטת. באופן יוצא דופן בין בני זמנו, עבד כמלחין עצמאי, אירגן קונצרטים ונתמך בידי כמה פטרונים בעלי הון. אורח חיים זה, שהיה אפשרי בזכות מוניטין יוצא דופן, איפשר לו להסתיר את לקותו מסובביו. מרבית בני תקופתו גילו שהיה חירש רק מקריאת הווידוי שבצוואתו.

    בין יצירותיו המפורסמות ביותר נמנות הסימפוניות השלישית ("הרואית" - eroica), החמישית ("הגורל"), השישית ("הפסטורלית" - pastoral) והתשיעית, ("המקהלתית" - choral), שמכילה את "אודה לשמחה" - an die freude, ונכתבה כשכבר היה חירש לחלוטין. כמו כן, ידועות מיסה סולמניס, הקונצ'רטו לפסנתר מס' 5 ("קיסר" - emperor), הקונצ'רטו לכינור, פרק רביעיית המיתרים "הפוגה הגדולה" המהפכני, הסונאטות לפסנתר: ה"פאתטית" (pathétique), "אור הירח" (mondscheinsonate), סונאטת "ולדשטיין" (waldstein), "אפאסיונטה" (appassionata), סונאטת "האמרקלאוויר" (hammerklavier) וכן היצירה "לאליזה" (für elise).

  • חייו
  • הנצחה
  • יצירתו
  • סגנון המוזיקה וחידושים
  • ראו גם
  • לקריאה נוספת
  • קישורים חיצוניים
  • הערות שוליים

Disambig RTL.svg המונח "בטהובן" מפנה לכאן. לערך העוסק בסרט קולנוע, ראו קוראים לי בטהובן.
לודוויג ואן בטהובן
Ludwig van Beethoven
לודוויג ואן בטהובן
דיוקן של בטהובן משנת 1820
לידה 17 בדצמבר 1770
האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה בון, נסיכות הבוחר מקלן
פטירה 26 במרץ 1827 (בגיל 56)
האימפריה האוסטריתהאימפריה האוסטרית וינה, האימפריה האוסטרית
מספר יצירות ידוע 917 מסודרות Bia1-849
זרם קלאסית/רומנטית
סוגה מוזיקה לתזמורת, מוזיקה קאמרית, סולו פסנתר, מוזיקה ווקאלית, מוזיקה לתזמורת כלי נשיפה, מוזיקת דאנס ועוד
עיסוק מלחין עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר, כינור עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לודוויג ואן בטהובןגרמנית: Ludwig van Beethoven (מידעעזרה); 17 בדצמבר[1] 177026 במרץ[2] 1827) היה מלחין ופסנתרן גרמני. נחשב לאחד מגדולי המלחינים במוזיקה הקלאסית והיה דמות בולטת בתקופה החולפת בין התקופה הקלאסית והתקופה הרומנטית. שמו וגאוניותו עוררו השראה בדורות של מוזיקאים וקהל והוא נחשב לאחד משלושת ה-B - באך, בטהובן וברהמס - שלושה מלחינים מן הגדולים בהיסטוריה.

בשנות העשרים המאוחרות לחייו החל לאבד את שמיעתו, אובדן שיכול לפגוע קשות בתפקודם של אנשים בכלל, ונחשב מביש במיוחד לגבי בני תקופתו. אולם, בטהובן המשיך להפיק יצירות מופת אפילו לאחר שחירשותו נעשתה מוחלטת. באופן יוצא דופן בין בני זמנו, עבד כמלחין עצמאי, אירגן קונצרטים ונתמך בידי כמה פטרונים בעלי הון. אורח חיים זה, שהיה אפשרי בזכות מוניטין יוצא דופן, איפשר לו להסתיר את לקותו מסובביו. מרבית בני תקופתו גילו שהיה חירש רק מקריאת הווידוי שבצוואתו.

בין יצירותיו המפורסמות ביותר נמנות הסימפוניות השלישית ("הרואית" - Eroica), החמישית ("הגורל"), השישית ("הפסטורלית" - Pastoral) והתשיעית, ("המקהלתית" - Choral), שמכילה את "אודה לשמחה" - An die Freude, ונכתבה כשכבר היה חירש לחלוטין. כמו כן, ידועות מיסה סולמניס, הקונצ'רטו לפסנתר מס' 5 ("קיסר" - Emperor), הקונצ'רטו לכינור, פרק רביעיית המיתרים "הפוגה הגדולה" המהפכני, הסונאטות לפסנתר: ה"פאתטית" (Pathétique), "אור הירח" (Mondscheinsonate), סונאטת "ולדשטיין" (Waldstein), "אפאסיונטה" (Appassionata), סונאטת "האמרקלאוויר" (Hammerklavier) וכן היצירה "לאליזה" (Für Elise).