ליל הסדר

Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. וכן אין הבחנה בין הלכות למנהגים, הרבה הלכות שמובאות ב"סתם" הן למעשה מחלוקות בין הפוסקים, אין התייחסות למקורות ההלכתיים: משנה, תלמוד, גאונים וכו'. בנוסף, אין התייחסות מספקת למנהגים נוספים ברחבי העולם היהודי, שאינם היהדות האורתודוקסית.. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
שולחן הסדר
סדר פסח ראשון במחנה העולים - ילדים קוראים בהגדה

ליל הסדר או סדר פסח הוא טקס יהודי וסעודת חג, שחל למחרת ערב פסח, בט"ו בניסן, בלילה הראשון של חג הפסח. בחוץ לארץ מקיימים סעודה זו אף בלילה השני של פסח.המונח "סדר" השתמר ביהדות אשכנז. אצל יהדות ספרד הסעודה כונתה הגדה[1][2].

בליל הסדר מתכנסים בדרך כלל במסגרת משפחתית, לקריאת הגדה של פסח, לקיום מצוות והלכות ליל הסדר ובהן סיפור יציאת מצרים, לשתיית ארבע כוסות, אכילת מצה, מרור חרוסת אפיקומן ועוד.

בקהילות ישראל נהגו להזמין לסדר בני משפחה קרובים כרחוקים, עניים ואף אנשים זרים, "כל דכפין ייתי ויכול, כל דצריך ייתי ויפסח", כדי שכל אדם יוכל לאכול את סעודת החג, שלא להשאיר שום אדם מחוץ לקהילה בודד לנפשו.

גולת הכותרת של חג הפסח, ליל הסדר, תופסת בספרות ההלכה מקום חשוב. ולא בלבד מפני ההבדל שבין לילה זה לשאר ימות החג ביחס למצוותו העיקרית, בזמננו, מצוות אכילת מצה (חובה בלילה הראשון ורשות בשאר ימות החג), אלא אף מחמת כל אותן ההלכות של תורה ודברי סופרים המיוחדות לו בלבד ואין לשאר הימים כל חלק בהן. במקורות התלמוד רוכזו רובי הדינים בפרק ערבי פסחים ובפוסקים ובתשובות באו בין שאר הלכות פסח.