מדיניות ציבורית
English: Public policy

מדיניות ציבורית משמעה כלל ההחלטות והפעולות שרשויות השלטון נוקטות בהן למען הרווחה החברתית והכלכלית של אזרחי המדינה. זהו תהליך דינמי ומורכב של קבלת החלטות הקובע קווי פעולה עתידיים לרווחת הציבור. חקר המדיניות הציבורית מתמקד בשלושה שלבים עיקריים: עיצוב המדיניות, ביצוע המדיניות ואופן ההערכה שלה. בכל שלב ישנם מדדים ואסכולות שונות.

המדיניות הציבורית עוסקת גם בכשלים בפעולות מוסדות המדינה, שהם בעיקרם כשלי שוק וכשלי ממשל. כשלים אלו מהווים את הביסוס וההצדקה לתחום מחקר זה.

באקדמיה, מדיניות ציבורית היא תחום מחקר ולימוד הבודק תהליכי הניהול וקבלת החלטות במסגרת המדינה ורשויותיה. מחקר מדיניות הציבורית הוא אינטר-דיסציפלינארי במהותו, וכולל תחומי מחקר רבים בתוכם כלכלה, חברה, משפט, ומדע המדינה.

לימודי מדיניות ציבורית נחשבים כמקבילה הציבורית-ממשלתית לתואר במנהל עסקים מתוך שאיפה להטמיע בקרב משרתי הציבור גישות ונורמות המבוססות על המחקר בתחום.

בחקר המדיניות הציבורית מקובל להתייחס למדינות דמוקרטיות משום הרעיון שבדמוקרטיה העם הוא הריבון ועל כן המדינה צריכה לענות על רצונותיו, אם כי ניתן לבצע מחקרים בנושא זה גם במדינות בעלות משטר שאינו דמוקרטי באופן מובהק. המדיניות הציבורית כאמור מתייחסת למדינות דמוקרטיות ובשל כך אחד העקרונות הבסיסיים בתחום מחקר זה הוא השוויון בין האזרחים. כיוון שביצוע מדיניות מסוימת עלולה לפגוע או למנוע מאחר את הזכויות יש לבדוק את ההשלכות של כל החלטה בקרב מי שהוסמך לכך.

התפיסה הבסיסית בקביעת מדיניות ציבורית הנה - בדומה לתפיסה בכלכלה - בעיית המחסור - שמשמעה הוא שמשאבי המדינה מוגבלים. יישומה של המדיניות כרוך בדרך כלל בעלויות כספיות. לכן, בקביעת מדיניות יש לבחון את המטרות לשמה נקבעה, ולבחון אם הושגו מטרות כלכליות-כספיות וכן אם הושגו מטרות חברתיות כגון קידום אינטרסים, עידוד מגמות, בחינוך, ביטחון, בריאות וכדומה. בחירת המדיניות החברתית היא מאבק דמוקרטי בין גורמים שונים, והמדיניות הננקטת מבטאת סדרי עדיפויות חברתיים-כלכליים וקובעת כיצד תיראה החברה.