מדעים פלנטריים

מכתש גסנדי על הירח, צילום מאפולו 16.

מדעים פלנטריים או פלנטולוגיהיוונית "פלנטה" - כוכב לכת, ו"לוגוס" - דרך) הם ענף במדעי הטבע העוסק בחקר כוכבי לכת (לרבות כדור הארץ וכוכבי לכת חוץ-שמשיים), ירחים ושביטים. פלנטולוגיה חוקרת את הדינמיקה, אבולוציה, הרכב כימי ותכונות פיזיקליות וכימיות אחרות של מערכת השמש ומערכות פלנטריות אחרות.

מדעים פלנטריים הם מדעים בינתחומיים, המשלבים בין מדעי כדור הארץ לבין מדעי החלל וכוללים מספר תחומי מחקר, כגון גאולוגיה פלנטרית (הכוללת גאופיזיקה וגאוכימיה), מדעי האטמוספירה, אוקיינוגרפיה (חקר אוקיינוסים), הידרולוגיה (חקר זורמים), גלציולוגיה (חקר קרחונים), אקזופלנטולוגיה (חקר כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש) ואסטרוביולוגיה. המשותף לכל הענפים הוא סדרי גודל של גרמי השמים הנחקרים: המדעים חוקרים גופים החל מגודל של מטאורואיד ועד לגודל של ענק גזים. לפעמים גם חקר ננסים חומים נכלל במחקר הפלנטולוגי.

לענף מדעי זה ישנם ענפים תאורטיים, תצפיתיים ואף ניסיוניים. התצפיות כוללות איתור כוכבי לכת חוץ שמשיים, שימוש בחישה מרחוק ושימוש בגשושיות ורוברים (רכבים לא מאוישים) רובוטיים כדוגמת מארס סיינס לברטורי ולונוחוד 1 הנשלחים לנחות על גופים מחוץ לכדור הארץ. ניסויים הנעשים במעבדות בכדור הארץ כוללים הדמיות של תהליכים אסטרונומיים (כלומר אסטרופיזיקה ניסויית). המחקר תאורטי כולל סימולציות מחשב ומודלים מתמטיים של תהליכים כגון היווצרות כוכב לכת והתפתחותו בזמן, המבנה הפנימי של כוכבי לכת, דינמיקה וזרימה בהם. נתונים תצפיתיים של פלנטות מחוץ למערכת השמש מאורגנים ונחקרים בכלים סטטיסטיים במטרה למצוא מגמות שיכולות להצביע על תהליכים שונים במערכות פלנטריות.

מדעים פלנטריים נלמדים ונחקרים במחלקות לפיזיקה או למדעי כדור הארץ במוסדות לימוד שונים בעולם. בישראל לדוגמה, באוניברסיטת תל אביב מדעים פלנטריים הם חלק מחוג לגאופיזיקה ומדעים אטמוספיריים ופלנטריים[1], בפקולטה למדעים מדויקים. בנוסף קיים חקר של כוכבי לכת בטכניון בפקולטה לפיזיקה[2].