מהר"ל מפראג

  • מהר"ל מפראג
    קברו של המהר"ל בבית הקברות היהודי העתיק בפראג
    קברו של המהר"ל בבית הקברות היהודי העתיק בפראג. בין היתר כתוב על המצבה: "כל פרד"ס נכנס שלום ועבר, ויחכם מכל דגמר וסבר, ולא הניח דבר..."
    לידה 1520~
    ה'ר"פ בערך
    פולין (1385-1569)פולין (1385-1569) פוזנן, ממלכת פולין
    פטירה ספטמבר 1609
    י"ח באלול ה'שס"ט
    פראג, ממלכת בוהמיה עריכת הנתון בוויקינתונים
    מקום קבורה בית הקברות היהודי העתיק בפראג עריכת הנתון בוויקינתונים
    השתייכות מקובלים
    תחומי עיסוק אמונה, עם ישראל, הלכה, קבלה, מדרשים, פילוסופיה יהודית ומדעים
    תלמידיו הרב יום-טוב ליפמן הלר, הרב דוד גנז, הרב אליהו לואנץ, בעל הכלי יקר - הרב שלמה אפרים מלונטשיץ.
    צאצאים בצלאל בן יהודה עריכת הנתון בוויקינתונים
    לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית oojs ui icon info big.svg

    רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1520, ה'ר"פ[1] – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"),[2] היה רב, פוסק הלכה, מקובל והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה (בחלוקת התקופות המקובלת בספרות הרבנית, המהר"ל משתייך לתחילת תקופת האחרונים).

    מהר"ל, שיצר גשר בין הגות ימי הביניים להגות הרנסאנס, נולד כשני עשורים בלבד לאחר גירוש ספרד והגעת קולומבוס לאמריקה, בתקופה שבה פרחה הקבלה בארץ ישראל. שימש כאב בית הדין וכראש ישיבה בערים פוזנן שבפולין, ניקלשבורג (ניקולסבורג; כיום מיקוּלוב) שבמוראביה ופראג שבבוהמיה (שתי האחרונות חלק מכתר בוהמיה, ומצויות בצ'כיה של ימינו).

    מעבר לבקיאותו הרבה של מהר"ל בתלמוד, בספרות האגדה ובקבלה, היה גם בקי בפילוסופיה (בפרט האריסטוטלית), וכן באסטרונומיה ובשאר המדעים של תקופתו.[3] כמו כן, היה מנהיג רוחני-פוליטי ובעל מהלכים אצל רודולף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.

    תורתו השפיעה רבות הן על תנועת החסידות והן על תנועת ההתנגדות, שקמו למעלה ממאה וחמישים שנים לאחר מותו, ספריו נחשבים כבסיס (תפארת ישראל, נצח ישראל) שמקנה הסתכלות תורנית נכונה על עולם התורה וקניית אמונה. ספרו נתיבות עולם, פותח צוהר להבנת מידות נפש האדם. אישיותו המיוחדת, אשר בה רב הנסתר על הנגלה שימשה כר פורה לסיפורים ואגדות על מעשיו למען יהודי פראג כגון זו על הגולם שיצר.

  • תולדות חייו
  • פעולותיו
  • הגותו
  • המהר"ל כאיש הלכה
  • היחס למהר"ל
  • ספריו
  • תלמידיו
  • מושפעים מדרכו
  • משפחתו וצאצאיו
  • ראו גם
  • לקריאה נוספת
  • קישורים חיצוניים
  • הערות שוליים

מהר"ל מפראג
קברו של המהר"ל בבית הקברות היהודי העתיק בפראג
קברו של המהר"ל בבית הקברות היהודי העתיק בפראג. בין היתר כתוב על המצבה: "כל פרד"ס נכנס שלום ועבר, ויחכם מכל דגמר וסבר, ולא הניח דבר..."
לידה 1520~
ה'ר"פ בערך
פולין (1385-1569)פולין (1385-1569) פוזנן, ממלכת פולין
פטירה ספטמבר 1609
י"ח באלול ה'שס"ט
פראג, ממלכת בוהמיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי העתיק בפראג עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות מקובלים
תחומי עיסוק אמונה, עם ישראל, הלכה, קבלה, מדרשים, פילוסופיה יהודית ומדעים
תלמידיו הרב יום-טוב ליפמן הלר, הרב דוד גנז, הרב אליהו לואנץ, בעל הכלי יקר - הרב שלמה אפרים מלונטשיץ.
צאצאים בצלאל בן יהודה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1520, ה'ר"פ[1] – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"),[2] היה רב, פוסק הלכה, מקובל והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה (בחלוקת התקופות המקובלת בספרות הרבנית, המהר"ל משתייך לתחילת תקופת האחרונים).

מהר"ל, שיצר גשר בין הגות ימי הביניים להגות הרנסאנס, נולד כשני עשורים בלבד לאחר גירוש ספרד והגעת קולומבוס לאמריקה, בתקופה שבה פרחה הקבלה בארץ ישראל. שימש כאב בית הדין וכראש ישיבה בערים פוזנן שבפולין, ניקלשבורג (ניקולסבורג; כיום מיקוּלוב) שבמוראביה ופראג שבבוהמיה (שתי האחרונות חלק מכתר בוהמיה, ומצויות בצ'כיה של ימינו).

מעבר לבקיאותו הרבה של מהר"ל בתלמוד, בספרות האגדה ובקבלה, היה גם בקי בפילוסופיה (בפרט האריסטוטלית), וכן באסטרונומיה ובשאר המדעים של תקופתו.[3] כמו כן, היה מנהיג רוחני-פוליטי ובעל מהלכים אצל רודולף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.

תורתו השפיעה רבות הן על תנועת החסידות והן על תנועת ההתנגדות, שקמו למעלה ממאה וחמישים שנים לאחר מותו, ספריו נחשבים כבסיס (תפארת ישראל, נצח ישראל) שמקנה הסתכלות תורנית נכונה על עולם התורה וקניית אמונה. ספרו נתיבות עולם, פותח צוהר להבנת מידות נפש האדם. אישיותו המיוחדת, אשר בה רב הנסתר על הנגלה שימשה כר פורה לסיפורים ואגדות על מעשיו למען יהודי פראג כגון זו על הגולם שיצר.