מין ואופי

מין ואופי
Geschlecht und Charakter
מין ואופי
מידע כללי
מאתאוטו ויינינגר
שפת המקורגרמנית
סוגהפילוסופיה
הוצאה
שנת הוצאה1902
הוצאה בעבריתהוצאת כתבים
שנת הוצאה בעברית1953
תרגום לעבריתצבי רודי
מספר עמודים410
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית001897594

מין ואופיגרמנית: Geschlecht und Charakter) הוא ספר שנכתב על ידי הפילוסוף האוסטרי המומר אוטו ויינינגר ויצא לאור בשנת 1902. הספר דן בשאלת המינים ובמעמד האשה ומשלב טענות מיזוגניות ואנטישמיות[1]'[2].

לטענת ויינינגר, לאישה אין 'אני', אישיות או זהות. אין לה אופי ואף לא רצון. בגבר, לעומת זאת, קיים ניצוץ אלוהי והוא הנפש, אך באישה ניצוץ זה חסר. לפי ויינינגר, בכל אדם קיימים בו זמנית אחוזי מיניות גבריים ונשיים, אך בכל אדם האחוז משתנה.

לאחר דיון בנושא המיניות מקדיש ויינינגר פרק ליהדות, אותה הוא משווה עם נשיות. מכיוון שלדעתו תפיסת העולם של האישה זהה לזו של היהדות, מובן לדעתו שבמחקר העוסק במין ואופי יש לעמוד גם על הזהות היהודית. בפרק על היהדות ויינינגר מקשר בינה לבין האישה בנקודות דמיון. יהודים, הוא מסביר, הם סרסורים מטבעם מאותן סיבות שהנשים עסוקות בשקרים ובסרסור: הצורך להתמזג, להיטמע. ליהודי, בדומה לאישה, אין "אני" או ערך עצמי: היהודי להוט אחר תארים, ואינו מכבד את עצמו או את אבותיו. אין לו זיקה אמיתית לעברו: "עברו של היהודי הוא למעשה רק העתיד שלו". ויינינגר טוען כי הנחיתות החברתית ההיסטורית איננה רק עניין חברתי-היסטורי – אלא כי היהודים, כמו הנשים, רצו בה.