מכניקה קלאסית

המכניקה הקלאסית היא אחד מענפי הפיזיקה הבסיסיים והמוקדמים ביותר, החוקר את תנועת הגופים, את הכוחות הפועלים עליהם ואת תכונותיהם הפיזיקליות, כשאלה מתקיימים במהירויות נמוכות (יחסית למהירות האור) ובסדרי גודל הגדולים, יחסית, מאלה שבהם עוסקת מכניקת הקוונטים (הדנה מסדר גודל של חלקיקים). לרוב, המונח "מכניקה" לבדו מתייחס למכניקה הקלאסית, הגם שאף תורת היחסות ומכניקת הקוונטים הן תורות מכניות העוסקות בחקר תחומים דומים, אך בסדרי גודל קיצוניים יותר ותוך שימוש בהנחות אחרות ובכלים מתמטיים מתקדמים יותר. המכניקה הקלאסית נקראת לעיתים אף "מכניקה ניוטונית" על שמו של אייזק ניוטון, אשר נחשב למנסחה הראשון בצורתה המקובלת היום.

המכניקה הקלאסית מתבססת בעיקרה על פיתוחן של משוואות תנועה בהתבסס על ניתוחי כוחות ואנרגיה ותוך שימוש בכלים היסודיים של החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי. המכניקה האנליטית היא שכלול של התורה הניוטונית, מתבססת על אותם עקרונות פיזיקליים, אך עושה שימוש בשיטה המתמטית של חשבון הווריאציות. יש המכלילים אף את הפורמליזם האנליטי תחת המושג "מכניקה קלאסית", אך במסגרת ערך זה יתייחס המושג "מכניקה קלאסית" לתורה הניוטונית.

בעיה מכנית קלאסית: ניתוח הכוחות הפועלים על גוף הנמצא על מישור משופע