מלחמת אפגניסטן (2001–2014)

מלחמת אפגניסטן
מלחמה: המלחמה העולמית בטרור
US Army Afghanistan 2006.jpg
כוחות אמריקניים מתצפתים במחוז קונאר, 2006
תאריך התחלה: 7 באוקטובר 2001
תאריך סיום: 28 בדצמבר 2014
משך הסכסוך: 13 שנים
מקום: אפגניסטן
עילה: פיגועי 11 בספטמבר
תוצאה:

סכסוך מתמשך שעיקריו:

הצדדים הלוחמים

נאט"ונאט"ו נאט"ו:

ISAF-Logo.svg ועוד 35 מדינות
כחלק מ-ISAF

הברית הצפונית

טליבאןטליבאן  טליבאן

אל-קאעידהאל-קאעידה  אל-קאעידה

לשקאר-א-טייבה לשקאר-א-טייבה

ג'איש א-מוחמד

חזב אלמג'אהדין

ראשי מדינה
ארצות הבריתארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש
ארצות הבריתארצות הבריתברק אובמה
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדתטוני בלייר
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדתגורדון בראון
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת דייוויד קמרון
אפגניסטןאפגניסטן חמיד קרזאי
גרמניהגרמניהגרהרד שרדר
גרמניהגרמניהאנגלה מרקל 
Flag of Taliban.svg מוחמד עומאר 
מפקדים
כוחות

אפגניסטןאפגניסטן הצבא האפגני: 55,000 חיילים
ISAF-Logo.svg נאט"ונאט"ו ISAF - נאט"ו: 64,000 חיילים
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית: 71,000 חיילים, שלא כחלק מ-ISAF
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת: 10,200 חיילים, שלא כחלק מ-ISAF

Flag of Taliban.svgטליבאן: בסביבות 36,000 חיילים[1]
Flag of Jihad.svgאל-קאעידה: 100 - 500 חיילים
מליציית האקני: +1,000 חיילים
חזבי איסלמי: 5,000 חיילים
התנועה האיסלמית של אוזבקיסטן: 10,000 חיילים
Flag of Jihad.svgטליבאן ואל-קאעידה בפקיסטן: 45,000 חיילים

Quetta שורה: +חיילים
20,000

סך הכול: 120,000+ פעילים חמושים (2010)

אבידות

הצבא האפגני: מעל ל-6,500 הרוגים
הברית הצפונית: 200 הרוגים
קואליציה: 1,908 הרוגים (ארצות הברית: 1,162, הממלכה המאוחדת: 313, מדינות אחרות: 433)
15,000 פצועים (ארצות הברית: 6,772, הממלכה המאוחדת: 3,954, מדינות אחרות: +4,000)
ארצות הברית קבלנים אזרחיים 338 הרוגים, 7,224 פצועים[2]

סך הכול: 9,000 הרוגים, 25,000 פצועים

מעל ל-38,000 הרוגים (מרביתם שייכים לארגון הטליבאן)


מעל ל-1,000 עצורים

מלחמת אפגניסטן, המכונה על ידי הכוחות המזוינים של ארצות הברית "מבצע חירות מתמשכת" (באנגלית: Operation Enduring Freedom - OEF), היא מלחמה שיזמה ארצות הברית בעקבות פיגועי 11 בספטמבר בשנת 2001, שהעלו את אפגניסטן כחשודה העיקרית במתן בסיסים לאוסמה בן לאדן ולארגון הטרור האסלאמיסטי אל-קאעידה. במסגרתה נכבשה אפגניסטן והופל שלטון הטליבאן שעבר למלחמת גרילה נגד שלטון הכיבוש החדש, בעיקר מבסיסי פעולה שהקים במקומות שונים במדינה ובפקיסטן השכנה. המלחמה הסתיימה ב-28 בדצמבר 2014.[3]

ארצות הברית קיבלה תמיכה וגיבוי בינלאומיים רחבים, ובין היתר הברית הצפון אטלנטית - נאט"ו - הפעילה לראשונה מאז הקמתה את סעיף מספר 5 באמנתה, לפיו תקיפה באחת המדינות החברות בברית משמעה פגיעה בכל המדינות החברות בה. בנוסף לכך, מדינות רבות כדוגמת סין, רוסיה, והודו הציעו שיתוף פעולה מודיעיני (ורוסיה אף שלחה כסיוע כוחות ספצנאז של השירות הפדרלי ללוחמה בסמים), או כדוגמת יפן וקוריאה הדרומית שהציעו שיתוף פעולה צבאי ורפואי. אחד הביטויים לתמיכה ולגיבוי הרחבים ניתן למצוא בקואליציית ה- ISAF (קיצור של International Security Assistance Force, כוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי) שהוקם על ידי מועצת הביטחון של האו"ם ב-20 בדצמבר 2001 ומטרתו לשמור על הביטחון והפיתוח של אפגניסטן לאחר מפלת שלטון הטליבאן בה.

לאחר הפלת שלטון הטליבאן וכיבוש הבירה קאבול, הוקם שלטון חדש שהתבסס על הברית הצפונית (איגוד של ארגונים המתנגדים לטליבאן וששלטו באפגניסטן לפני שהארגון השתלט עליה). כיום הקואליציה בראשות ארצות הברית מנסה לייצב את המדינה על ידי ביסוס משטר דמוקרטי בה ועל ידי חיזוק צבאה כדי שיוכל להתמודד עם ארגוני הטרור. בנוסף לכך, הקואליציה עוסקת בפעולות ביטחון שוטף במדינה שכוללות לחימה במעוזי טליבאן החוזרים ומתגבשים במקומות שונים במדינה ובפקיסטן השכנה (הדבר נגרם עקב היעדר צבא חזק שישליט סדר במדינה).

בדצמבר 2014 נערך טקס סמלי לסיום מעורבותן של ארצות הברית וכוחות נאט"ו בלחימה פעילה - שתעבור כעת לאחריות הצבא האפגני. במטה בקאבול הורדו הדגלים במעמד המציין את סיום המלחמה, אף ש-13,500 חיילים זרים יישארו על אדמת אפגניסטן החל מ-1 בינואר 2015, 11,000 מהם אמריקנים, בתפקידי הדרכה וייעוץ בלבד.